המלצות תזונה שלי למטופלות – דלקת או פציעה

הכאב הוא כמו אזעקה, סימן למצוקה של הגוף, לא תמיד לנזק. במצבים של דלקת כרונית, המערכת הופכת רגישה מדי – ואז היא יכולה להפעיל את האזעקה (כאב) גם בלי הצדקה – למשל במגע רגיל/עדין באזור הפגוע כשהנזק המקורי כבר לא רלוונטי. זה קורה כי הגוף פועל מתוך מצב הישרדות וזיכרון עצבי של הכאב ומתייחס לאיזור עדיין כפגיע מאוד ומגביר בו את הרגישות, ובעיקר בגלל מערכת העצבים שפועלת כאילו תחת איום.

עוד סימפטומים לדלקת ותיקה:

• שרירים מכווצים, פחות גמישים ועייפים, טווחי תנועה מצומצמים – סביב אזור הפציעה, ולפעמים לא רק. 

• סטרס – הנשימה מתקצרת, הדופק מואץ, קושי להתרכז, קושי להירדם, עייפות, קושי להתעורר – משאבים של הגוף מושקעים במצב של "דריכות" וחיפוש סכנה.

• מערכת העיכול משובשת – כי הגוף "לא פנוי לעיכול", הדם זורם אל השרירים כדי שנוכל להילחם או לברוח (עצירות, שלשול).

לפעמים הכאב נמשך יותר מכמה ימים וכנראה הדלקת האקוטית הפכה לכרונית, כלומר הגוף "נתקע" בתגובה דלקתית גם כשאין כבר נזק ברור.

למה זה קורה?

• סטרס – משאיר את הגוף במצב של "כוננות יתר" ומחמיר את התגובה הדלקתית.
• שינה לא מספקת – פוגעת ביכולת של הגוף לתקן את עצמו ובמערכת החיסון.
• תזונה – מזון מתועש ומעובד, סוכר ושומן לא בריא, חומרי טעם וריח, מייצבים ומשמרים, ממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל, יכולים להפעיל את מערכת החיסון.
• חוסר תנועה – מאטים את הסירקולציה והניקוז הלימפתי ובהחלמה של הרקמות.

ואז מה, מנוחה או תזוזה?
מנוחה מוחלטת/חוסר תנועה יאריכו את ההחלמה, יגבירו נוקשות ויקבעו את הכאב, עדיף תזוזה מותאמת לטווח התנועה ובהדרגה לשפר יכולות. ואם הכאב מגרם מפעולה מסויימת – לעבוד על חיזוקים מסביב כדי לשקם לפני שחוזרים להתאמן. ללמד את הגוף להירגע עם מגע, דיקור, נשימה.

הפתרון לרוב לא יבוא מדבר אחד – כדור אחד, טיפול אחד. זה תהליך שלוקח זמן ומשלב כמה גורמים (רפלקסולוגיה תעזור להירגע, דיקור יעזור לכאב, תוספים יעזרו לדלקת, כוסות רוח יעזרו לתקיעות, טנס יעזור לחזק שרירים, טייפ ותנועה יחזקו ביטחון. להתאזר בסבלנות ולא להתעלם מהכאב ולקוות שייעלם מעצמו (כי יכול להיות שנשנה את היציבה לפצות על הכאב הזה וניצור עומסים חדשים).