תסמונת השחלות הפוליציסטיות: רקע והסברים
השחלה היא איבר הרביה העיקרי של האשה, בו נמצאות הביציות.
הביצית מוקפת תאים התומכים בה ומזינים אותה, ונקראים זקיק.
כל שחלה מכילה זקיקים רבים, שבתוכם מבשילות הביציות.
רק חלק קטן מן הביציות מגיעות לבשלות.
הביציות נוצרות עוד ברחם אצל העוברית ועוברות שכפול וחלוקה, ועד הלידה מספר הביציות כמיליון.
עד גיל ההתבגרות נותרות 400,000 ביציות ועם ההתבגרות מתחיל ביוץ חודשי.
לקראת הביוץ, קבוצת ביציות עוברות תהליך גידול והתנפחות,
כאשר הגדולה והבשלה ביותר יוצאת מהשחלה, והשאר עוברות ניוון.
כאשר הביצית יוצאת אל החצוצרה, תאי הזקיק הופכים לגופיף צהוב
שגדל בזמן ההיריון ומפריש הורמון פרוגסטרון,
כדי להכין את רירית הרחם לקליטת ביצית מופרית ולקיום ותמיכת ההיריון
(במשך כ-10 שבועות עד להיווצרות שליה מתפקדת שמחליפה אותו).
אם אין הריון הגופיף הצהוב הופך לגופיף לבן, שהוא צלקת על השחלה.
השחלה מייצרת הורמונים סטרואידים במחזוריות סדירה,
בתגובה להורמונים (גונדוטרופינים) שמופרשים מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה).
השחלה מפרישה 2 הורמונים:
אסטרוגן המופרש מהזקיק בהשפעת הורמון FSH המופרש מההיפופיזה,
ומכין את הרחם לקראת הריון על ידי בניית רירית הרחם ועיבוייה;
פרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב ומושפע מהורמוני FSH
ו- LH המופרש גם כן מההיפופיזה וגורם לרחם ליצור בלוטות הפרשה שמפרישות ואוגרות חומרים תומכי הריון.
האסטרוגן והפרוגסטרון מווסתים את השינויים ברחם במהלך מחזור הווסת וההיריון.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הפרעה המאופיינת בהתפתחות לא מלאה של זקיקים בשחלה,
עקב הפרשה עודפת של הורמון הצהבה LH.
הזקיקים אינם מבייצים ונשארים כציסטות (גוש או כיס לא תקין, מלא בנוזל או בחומר מוצק למחצה)
שמרחיבות את השחלה, כאשר הזקיק בשחלה אינו משחרר את הביצית.
במילים פשוטות, במצב של תסמונת השחלות הפוליציסטיות
יש שיבוש הורמונלי המונע מזקיק אחד להבשיל מדי החודש,
ובמקומו מספר גדול של זקיקים קטנים לא מבשילים,
דבר המשבש את סדירות המחזור ובעקבות זאת את הכניסה להריון.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות: מה זה?
תסמונת השחלות הפוליציסטיות
או Polycystic ovary syndrome PCOS
תוארה לראשונה ב-1935על ידי שטיין ולונטל, ושנים רבות נקראה על שמם.
שני הרופאים איבחנו לראשונה את הקשר בין מבנה השחלות המיוחד
לתסמינים של מיעוט או העדר ביוץ ועודף בהורמונים זכריים (אנדרוגנים).
תסמונת השחלות הפוליציסטיות נחשבת לאחד הגורמים השכיחים ביותר לאי-פריון
והינה התסמונת הנפוצה ביותר במערכת הרבייה בקרב נשים בגיל הפריון.
מעריכים שבין 5 ל- 10% מכלל הנשים בגיל הרבייה (20-40 שנה) סובלות מהתסמונת.
לפחות אצל שליש מכלל הנשים ניתן למצוא לפחות חלק מהתסמינים.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות: מה התסמינים?
למען האבחנה יש לשלול הפרעות אחרות הגורמות למחזור לא סדיר
ולרמות אנדרוגנים גבוהות,
וקיום 2 מ-3 המאפיינים:
1. אל וסת, היעדר ביוץ
2. רמות אנדרוגנים מוגברות בבדיקת דם,
רמות מוגברות של הורמונים זכריים (טסטוסטרון ואנדרוסטנדיאון),
רמות מוגברות של הורמון הצהבה luteinizing hormone .
3. שחלות פוליציסטיות מאופיינות בכך שהן גדולות יחסית (פי 1.5 עד פי 3)
ומכילות מספר גדול של זקיקים או ציסטות קטנות מלאות בנוזל.
לשחלות פוליצסטיות מראה טיפוסי של "מחרוזת פנינים" בבדיקת האולטראסאונד-
זקיקים קטנים רבים מפוזרים בהיקף השחלה.
בשנת 2003 נקבע כי בשחלות פוליציסטיות יהיו לפחות 12 זקיקים בקוטר של 2 עד 9 מ"מ
ו/או שנפח השחלה יהיה בנפח מעל 10 מ"ל (מספיקה שחלה אחת).
התסמונת היא הפרעה הורמונלית המאופיינת בהתפתחות לא מלאה של זקיקים בשחלה,
עקב הפרשה עודפת של הורמון הצהבה luteinizing hormone.
הזקיקים אינם מבייצים ונשארים כציסטות (גוש או כיס לא תקין, מלא בנוזל או בחומר מוצק למחצה)
שמרחיבות את השחלה, כאשר הזקיק בשחלה אינו משחרר את הביצית.
המאפיינים הנובעים מכך הם:
- הפרעות ביוץ (וסתות נדירות המוגדרות כפחות מ-9 בשנה,
העדר מוחלט של הוסת ו/או דימומים לא סדירים או כבדים;
אי פריון, או חוסר היכולת להרות תוך שנה); - נפיחות בטנית, השמנת יתר והפרעה ברמות השומנים בדם,
למשל רמות גבוהות או נמוכות של כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים; - יתר לחץ דם (מעל 140/90);
- אקנה, עור שומני או קשקשי;
- שיעור יתר בפנים, חזה, בטן ובירכיים, אך יתכנו שיער דליל והתקרחות באזור המצח.
עקב ההשמנה רמות האינסולין עולות, ובהפרשת אינסולין מוגברת בגוף
ההורמון פועל על רצפטורים בשחלות ותורם לייצור אנדרוגנים.
האינסולין גורם לשחלה ליצר הורמונים בעלי תכונה זכרית (טסטוסטרון ואנדרוסטנדיאון).
רמות אינסולין גבוהות גורמות לירידה בחלבון בדם הקושר את ההורמונים
(Sex Hormone Binding Globulin=SHBG)
ולכך שריכוז ההורמונים בעלי תכונה זכרית בדם,
שאינה קשורה לחלבון, עולה ויותר נגישה לקולטנים הגורמים לצמיחת שער.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות: איבחון
איבחון התסמונת נעשה במספר שלבים:
בתחילה הרופא לוקח מהאישה היסטוריה רפואית מפורטת ביחס לסדירות מחזורי הוסת,
שימוש באמצעי מניעה והריונות בעבר.
בהמשך הרופא מבצע בדיקה גופנית.
אם בבדיקה הגינקולוגית הרופא חש כי השחלות מוגדלות,
הוא יבצע בדיקת אולטראסאונד על מנת להעריך האם מצויות ציסטות בשחלות
ועל מנת למדוד את עובי רירית הרחם.
אם הרופא חושד שלאישה יש תסמונת של שחלות פוליציסטיות
הוא עשוי להפנות אותה לשורה של בדיקות של רמות הורמונים בדם,
כמו טסטוסטרון, LH ו- FSH.
כיום נותנים פחות משקל לתוצאות של הבדיקות ההורמונליות בביסוס האבחנה,
אך חשוב לנסות לשלול מצבים אחרים
שעלולים לתת תמונה דומה ולשבש את סדרות הביוץ,
למשל בעיה בבלוטת יותרת הכליה (האדרנל)
שמובילה להפרשת יתר של הורמונים זכריים.
ייתכן והרופא גם יבקש לבדוק את רמות הגלוקוז והאינסולין בדם בצום
במטרה לבחון האם האישה סובלת עמידות לאינסולין (חוסר רגישות לאינסולין) או סוכרת.
בדיקה מדויקת יותר לאי סבילות לגלוקוז
(כלומר תגובה לא תקינה של הגוף לגלוקוז),
היא "העמסת סוכר", כאשר האישה שותה תמיסה המכילה 75 גרם גלוקוז.
הבדיקה לא תקינה אם כעבור שעתיים רמת הגלוקוז בדם היא מעל 140 מ"ג לדציליטר.
לבסוף, יתכן והרופא גם יבדוק בדם האישה את רמות השומנים,
הכולסטרול והטריגליצרידים,
מאחר ולעתים קרובות הם מופרעים בנשים עם התסמונת.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות: טיפול
לאחר שהרופא יאבחן האם המטופלת באמת סובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות
הוא יתכנן יחד עם האישה את המשך הטיפול בהתאם לצרכי האישה,
כלומר טיפול תסמיני (מתן גלולות) לטיפול בשיעור היתר והפחתת הסיכון לסרטן רירית הרחם או טיפולי פריון.
בנוסף מומלצת ירידה במשקל-
להפסקת המעגל של תנגודת לאינסולין ואינסולין גבוה.
חשוב לפני תחילת טיפולי פריון לעשות שינויים באורח החיים,
כלומר להקפיד על דיאטה מאוזנת
ודלת פחמימות ולהקפיד על פעילות גופנית סדירה.
ירידה מתונה במשקל הגוף, אפילו 5% בלבד,
עשויה לשפר את התגובה ההורמונלית ולסייע בהסדרת הביוץ.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות: בראייה סינית
ברפואה סינית לחות וליחה הם בגדר מושגי יסוד,
החיוניים מבחינה סינית לתפקוד תקין
של הגוף במערכת עיכול, מערכת נשימה,
במפרקים, וכו' ונמצאים בתנועה מתמדת.
אם הגוף נחשף באופן חיצוני לעודף לחות וליחה
(או דרך מזון, נשימה או דרך העור),
או אם הגוף בשל חולשה פנימית אינו מניע או מתמודד עם הנוזלים,
מצטבר עודף ליחה או לחות בגוף, ואז העודף מאט תהליכים וגורם לכבדות.
על רגל אחת, עודף נוזלים עלול להפוך ללחות, ולחות צמיגית וסמיכה תהפוך לליחה.
היות ולחות היא חומר כבד שמעכב תהליכים,
הדבר יכול להסביר את המחזורים הארוכים וחוסר הביוץ בתסמונת השחלות הפוליציסטיות.
הציסטות הן למעשה הצטברויות של נוזלים.
איך יכולה להתבטא ליחה בגוף?
- בחילות
- גזים או כבדות אחרי ארוחה
- תחושה שהאוכל נתקע בגרון או בושט
- שלשול, עצירות או תחושה של חוסר התרוקנות
- שיעול ליחתי או יבש
- צרידות או שינויים בקול
- לעתים גם באיטיות מחשבתית או תגובות איטיות
- אקזמות או פריחות, לעתים הפרשות על העור או אבצסים
תסמונת השחלות הפוליציסטיות: המלצות תזונה
הלחות לרוב מגיעה ממערכת העיכול, בשל מזון שלא עוכל ביעילות או שלא עוכל במלואו,
או בשל צריכה מוגברת של מזונות מעודדי ליחה מבחינת הרפואה הסינית.
אחד מהמזונות האלה הוא הסוכר, ואכן נמצא קשר בין תסמונת השחלות הפוליציסטיות ורמות אינסולין גבוהות.
לכן לתזונה יש חשיבות רבה בטיפול של שחלות פוליציסטיות,
במיוחד אם האישה סובלת ממשקל עודף ומחוסר איזון של הסוכר בגוף.
ירידה במשקל של כ- 5% במקרים של עודף משקל (המלצה של רופאים)
גם היא סילוק של עודף ליחה מהגוף.
פעילות גופנית חשובה בתהליך הטיפולי לאיזון ההורמונלי ואיזון הסוכר (לא רק לירידה במשקל) – נסי למצוא פעילות שכיף לך לעשות ותוכלי להתמיד בה. אל תשארי מזיעה ורטובה, שימרי על אזור הבטן/גב התחתון מכוסה.
- מומלץ לחזק את מערכת העיכול ולהקל עליה על ידי
אכילה של מספר רב יותר של ארוחות קטנות,
והימנעות מארוחות כבדות או מזון שמן;
הימנעות מאכילה בלילה או סמוך לשינה;
הפרדה בין פחמימות לשומנים;
מומלץ לצרוך ירקות מאודים ומרקים.
אכילה של ארוחות קטנות לאורך היום
תסייע בשמירה על רמת סוכר בדם מאוזנת לאורך היום (גם קינמון, הוא גם מווסת תיאבון),
ולכן כדאי לצרוך מזונות המכילים סיבים תזונתיים ובעלי ערך גליקמי נמוך:
ירקות (ברוקולי, חסה, כרוב, מלפפון, צנוניות, תרד, לפת), אצות, פטריות,
פירות (אשכולית, אפרסקים, שזיפים, תפוחים ועדיף ירוקים חמוצים,
אגסים, דובדבנים, פטל תותים),
קטניות (שעועית, עדשים, אפונה, גרגרי חומוס, פולי סויה). - העדיפי חלבון ובעיקר מהצומח כמו עדשים, שעועית, טופו וקינואה.
אם נדרג חלבון מהחי, העדיפי דגים, עוף והודו. - פחמימות מייצרות לחות (ובעיקר קמח לבן),
ולכן שלבי בתפריט פחמימות סופגות לחות כגון שיבולת שועל,
אורז גם מלא, שיפון מלא, גריסי פנינה, כוסמת. - להפחתת הליחה שתי תה ירוק או תה קמומיל,
ואכלי ירוקים: עלי רוקט, אורוגולה, בצל ירוק,
כרישה, נבטים, תפוחים ירוקים, סלרי. - הפחיתי או הימנעי עד כמה שאפשר מקמח לבן וסוכר לבן (ותחליפיו),
מוצרי חלב ובעיקר מוצרי חלב שמנים,
בוטנים ומוצריהם,
מזון ומשקאות קרים (עדיף טמפרטורת חדר או מזון מאודה/מוקפץ),
מיץ תפוזים (העדיפי מנדרינות),
קפאין ואלכוהול. - מומלץ ליטול אומגה 3 וכורכומין, פרוביוטיקה.
ניתן להקל על הסימפטומים ולטפל ברפלקסולוגיה ודיקור סיני.
בסרטון הדגמה איך להקל על PCOS תסמונת השחלות הפוליציסטיות בעזרת
רפלקסולוגיה + המלצות תזונה מנטורופתית.
לאתר הישראלי לתזונה בתסמונת השחלות הפוליציסטיות
"לימור היקרה, אני כותבת לך להודות לך על השינוי הבלתי יאמן שחוללת בחיי דרך סדרת טיפולי רפלקסולוגיה. הגעתי לאחר אבחנה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות מרופא הנשים שלי, אליו הגעתי עם תלונות על שיבושים במערכת ההורמונלית שכללו אי סבילות לחום והזעה, מחזור לא סדיר וכואב, PMS קשה ובעיות שינה.
כבר בטיפול הראשון הרגשתי משהו אחר במגע שלך, למרות שהגעתי תשושה נפשית מנסיונות למצוא פתרון ומאוכזבת משיטות טיפול ומטפלים שלא עזרו. יצאתי ממך עם שיעורי הבית שנתת לי מעודדת, רגועה, והעיקר עם תקווה – וכבר באותו לילה ישנתי טוב יותר.
תוך מספר שבועות ראיתי שמטיפול לטיפול אני סובלת פחות מחום והעיקר – האולטראסאונד מראה שחלות תקינות וגם המחזור סדיר! אפילו הגיניקולוג שלי הופתע.
אין מילים לתאר את השפעתך המתמשכת עליי, ואני מבטיחה לך שאמשיך לטפל בעצמי בכלים שנתת לי ולימדת אותי. שוב תודה לך תבורכי, מיטל"
מאמר מקיף ורציני , תודה על הערך המוסף לטובת כולן …