מסלול עיכול המזון מתחיל בפירוק מכאני בלעיסה ופירוק ראשוני על ידי הרוק, נוזל בסיסי המורכב ממים, ריר ואנזימים. תפקידו ניקוי השיניים, הרטבת המזון ותחילת פירוק העמילן. אז מועבר המזון דרך הושט לקיבה שם מעוכל על ידי מיצי עיכול ותנועות הסחיטה של שלושת שכבות שרירי הקיבה. כאשר המזון הופך לעיסה נוזלית, מועבר לתריסריון, שם ממשיך להתפרק על ידי אנזימי עיכול מן הלבלב ומיץ מרה מן הכבד, עד שהמזון ניתן לספיגה בזרם הדם במעי הדק. תפקיד המעי הגס לספוג את המים, המינרלים וויטמינים מן המזון ליצור את הפסולת, לאגור אותה בסופו ולהפטר ממנה.
לקיבה ולתריסריון קיימים מנגנוני הגנה (כמו תאים המפרישים חומרים סותרי חומצה המופרשת מתאים אחרים) אשר באופן תקין שומרים על הרירית בקיבה ובתריסריון מפני נזק.
במצב תקין יש מנגנון השומר על איזון בין הגורמים המזיקים לרירית ואלו המגינים עליה.
בין הגורמים המזיקים נמצאים חומצה והאנזים פפסין אשר רירית הקיבה מפרישה לסייע בפירוק המזון ובעיקר חלבונים. בין הגורמים המגינים נמצאים ריר, ביקרבונט ופרוסטגלנדינים אשר מופרשים מתאי הקיבה והלבלב.
צרבת: לא נעים להכיר
צרבת, או בשמה המדויק דיספפסיה, היא תחושת אי נוחות בבטן העליונה או מאחורי עצם החזה,
המתוארת כצריבה או שריפה ותחושת כאב. התחושה הזו מתגברת בעת התכופפות, שכיבה, או אכילה.
צרבת עלולה לגרום לדלקת בוושט, לצרידות, להתכווצות דרכי הנשימה ולקשיי נשימה (שיעול כרוני ואף אסטמה). צרבת פוקדת כ-30% מהאוכלוסייה.
צרבת: סיבות
תופעה זו עלולה להופיע ממספר סיבות:
- כיב פפטי
- דלקת בקיבה או בושט
- בקע סרעפתי. השסתום המפריד בין הושט לקיבה הוא סוגר הבנוי משרירים טבעתיים פנימיים אשר שייכים לושט, וחיצוניים השייכים לסרעפת.
בקע סרעפתי הוא החלשות של הסרעפת המאפשר לחלק מהקיבה לגלוש לחלל החזה, ובכך נגרם פינוי איטי של מזון מהושט, בנוסף הסוגר פתוח לזמן רב יותר, והלחץ התוך בטני הגורם בדרך כלל ללחץ הסרעפת על הסוגר להתגבר להפוך ללא יעיל. - תסמונת המעי הרגיז (IBS)
- חסימת דרכי המרה עקב אבנים – הכאב לעתים מקרין לעצם השכם הימנית ומתחזק לאחר ארוחה, גם לאחר מזון חלבי שמן.
- עודף משקל, כולל בתקופת הריון
- מחלת ההחזר קיבתי-ושטי (GERD) כלומר דליפת חומצות קיבה, מיצי מרה ואנזימים מחלל הקיבה לצינור הושט עקב בעיה בשסתום ביניהם (שסתום הושט התחתון), הגורמת לגירוי הרירית בושט.
מנגנון ההחזר קיבתי-ושטי (REFLUX) הוא טבעי ותקין, המאפשר מעבר גזים שהצטברו בקיבה על ידי שיהוק, או הוצאת מזון מזוהם בהקאה. המחלה נבדלת בתדירות ההחזר ו/או קיום דלקת בושט.
צרבת: איך להקל?
במקרים קלים ניתן להקל על הסימפטומים על ידי:
- הפחתת משקל (כדי להפחית את הלחץ על הקיבה),
- שינה במנח ראש גבוה,
- אכילה איטית, ואכילה של ארוחות קטנות בתדירות גבוהה.
- המתנה של כ-4 שעות לאחר הארוחה לפני השינה.
- הוספה לתפריט באופן קבוע שקדים (לא קלויים), חלב שקדים, חלב אורז.
- לאחר האוכל שתייה של כוס חלב עם דבש, או אכילת מלפפון קר עם הקליפה.
- הימנעות מעישון וצריכת מזונות מעודד החזר (קפה, נענע, שוקולד, פירות הדר, עגבניות, אלכוהול, משקאות מוגזים, מזונות חומציים, מזונות שומניים, מזונות חריפים).
להלן טבלת המלצות למזונות לסובלים מצרבת:
סוג מזון | להימנע | ניטרלי | לצרוך במידה |
פרות ומיצים | לימון ולימונדה, מיץ תפוזים, אשכולית, מיץ חמוציות, עגבניה | תפוח טרי ומיובש, מיץ תפוחים, בננה | אפרסק, פטל, תותים, אוכמניות, חמוציות מיובשות, ענבים |
ירקות | פירה, צ'יפס, בצל חי או מטוגן | תפוח אדמה אפוי, ברוקולי, כרוב, גזר, אפונה, שעועית ירוקה | שום, בצל מבושל, בצלצלים,כרישה, כרוב כבוש |
בשר | בקר טחון, שניצל, כנפיים | חזה עוץ בגריל, חלבון ביצה, דגים, סטייק | עוף, ביצים מטוגנות, דג מטוגן, נקניקים ונקניקיות |
מוצרי חלב | שמנת חמוצה, מילקשייק, גלידה, קוטג' | גבינת עזים, גבינת סויה | מוצרי חלב רזים, גבינת מוצרלה |
דגנים | פסטה ברוטב | לחם לבן או מלא, סובין או שיבולת שועל, אורז לבן או מלא, פריכיות אורז | גרנולה |
משקאות | אלכוהול, קפה, תה שחור | מים מינרליים | מוגזים ובעיקר קולה, בירה שחורה |
תבלינים | רטבים עשירים לסלט, חומץ | רטבים דלי שומן לסלט | קטשופ |
מתוקים | עוגיות חמאה, בראוניז, שוקולד, סופגניה או דונאט (מטוגן), תפוצ'יפס | סוכריות ג'לי/גומי | עוגיות |
מנסיוני, טיפול רפלקסולוגיה ודיקור סיני עוזרים מאוד לסובלים מצרבת.
תרגישו טוב!
בסרטון הדגמה איך להקל על צרבת בעזרת רפלקסולוגיה.
צרבת: שלום ד"ר
יש לברר אצל הרופא המטפל אם תרופות אשר נלקחות באופן שגרתי משפעות על המצב (תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAID) כגון וולטרן, ויוקס, אספירין, נורופן, אדוויל; מרחיבי סימפונות לאסטמטיים; מרחיבי כלי דם לחולים במחלת לב איסכמית; פרוגסטרון). ניתן לטפל תרופתית במקרים קשים יותר.
לא להזניח – סיבוך אפשרי שכיח של צרבת הוא "ושט על שם בארט" (כאשר תאי הושט משנים את סוגם כדי להגן על עצמם מהסביבה) המגביר את הסיכון לסרטן הושט פי 2, וגם מגביר סיכון לסרטן המעי הגס.