מערכת הרבייה הנשית | מערכת הרבייה הנקבית

המערכת האנדוקרינית – הכוח והפריון

כוחן של הנקבות בטבע הוא היכולת ליצור חיים חדשים, לשאת אותם, וללדת.
הנס המופלא הזה (שדורש בן זוג) כמעט קורה מדי חודש.
התהליך במערכת המין הנקבית והזכרית מתחיל בעצם במערכת האנדוקרינית,
שהיא מערכת בלוטות המפרישות הורמונים אל תוך הדם.
ישנן בלוטות ספציפיות, וישנם אזורים של תאי בלוטה
בתוך אברים כמו במערכת העיכול.
הורמון הוא שומן או חלבון המופרש וזורם בדם עד לתא המטרה שלו,
בו קיים קולטן עבורו.
הורמון ספציפי (מפתח) גורם להשפעה ספציפית בתא ספציפי
כאשר נקלט על ידי קולטן ספציפי (מנעול) לאותו הורמון.
הקישור הורמון-קולטן הוא הגורם לשינוי או תהליך בתא,
וההשפעה תימשך כל עוד הקשר קיים.

ההיפותלמוס נמצא קדמית ומתחת לתלמוס במרכז המוח הגדול.
הוא אחראי על צריכת נוזלים ומזון, חום הגוף,
ויסות קצב לב ולחץ דם, שינה והתפתחות מינית.
הוא מפעיל, מתאם ומבקר את פעילות המערכת העצבית האוטונומית והמערכת האנדוקרינית.
הוא מרכז השליטה והבקרה על הפרשה הורמונלית, ומפריש הורמונים להיפופיזה.
רק עם קבלת ההורמונים ההיפופיזה מפרישה הורמונים לכלי הדם להשפיע על כל הגוף. דוגמא: כשההיפותלמוס מפריש הורמון GnRH הורמון שחרור גונדוטרופין,
ההיפופיזה מפרישה הורמון LH המשפיע על תאי ליידיג באשכים
לייצר טוסטוסטרון או על השחלות לקראת הביוץ;
והורמון FSH המשפיע על הבשלת הזרע או על הבשלת הזקיקים בשחלות.

ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) נמצאת מתחת להיפותלמוס ולה 2 חלקים:
היפופיזה קדמית ADENOHYPOPHYSIS,
והיפופיזה אחורית NEUROHYPOPHYSIS .
להורמוני היפופיזה הרבה תאי מטרה.
הורמונים המופרשים מהאדנוהיפופיזה:
FSHהורמון מעורר זקיק, משפיע על שחלות ואשכים.
LH הורמון המשפיע על שחלות ואשכים.
TSH הורמון המשפיע על בלוטת התריס.
ACTH הורמון המשפיע על בלוטות האדרנל.
GHהורמון הגדילה משפיע בעיקר על עצמות בילדות ובבגרות.
PROLACTIN הורמון המשפיע על השד בסוף ההריון ובהנקה לייצור חלב.
הורמונים המופרשים מהנוירוהיפופיזה (מיוצרים בהיפותלמוס):
OXYTOCIN הורמון המשפיע על השד וגורם לצינוריות הפרשה בשד
להתכווץ כדי להוציא חלב, מכווץ רחם בצירים לקראת לידה.
ADH הורמון נוגד השתנה.

מערכת הרבייה הנקבית

ביצית היא תא עם 23 כרומוזומים (22 אוטוזומים וכרומוזום מין X).
בזמן ההיריון, הן נוצרות ברחם אצל העוברית ועוברות שכפול וחלוקה,
ועד הלידה מספר הביציות כמיליון.
עד גיל ההתבגרות נותרות 400,000 ביציות ועם ההתבגרות מתחיל ביוץ.
תאי זקיק עוטפים ביצית להגנה ומגדילים את נפחה עד לביוץ.
כשהיא יוצאת (ללא מעטפת) אל החצוצרה תאי הזקיק הופכים
לגופיף צהוב שגדל בזמן ההיריון ומפריש הורמון לקיום ותמיכת ההיריון
כ-10 שבועות עד להיווצרות שליה מתפקדת שמחליפה אותו.
אם אין הריון הגופיף הצהוב הופך לגופיף לבן,
שהוא צלקת על השחלה.
גלולות למניעת הריון מפרישות הורמונים המונעים ביוץ,
ולכן השחלות נותרות חלקות, אך עדיין מדי חודש קבוצת ביציות
עוברת ניוון טבעית (לא ניתן לחסוך בביציות).
גיל הביציות הוא גיל האישה,
לכן הריון של אישה מבוגרת יותר הוא עם ביצית באיכות פחותה
וכך גדל הסיכון למומים מולדים. בגיל המעבר השחלות ריקות ומתנוונות.
השחלה מפרישה 2 הורמונים:
אסטרוגן המופרש מהזקיק בהשפעת הורמון FSH המופרש מההיפופיזה,
ומכין את הרחם לקראת הריון על ידי בניית רירית הרחם ועיבוייה;
פרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב ומושפע מהורמוני FSH  ו- LH
המופרש גם כן מההיפופיזה וגורם לרחם ליצור בלוטות הפרשה
שמפרישות ואוגרות חומרים תומכי הריון.

מחזור חודשי ממוצע אורך 28 יום. ימים 1-4 ימי הוסת
(דימום המוציא את רירית הרחם שלא קלטה עובר),
עד יום 14 שלב השגשוג בו רירית הרחם מתעבה מחדש תחת השפעת אסטרוגן, הביצית והזקיק גדלים.
ביום 14 הביוץ, בו טמפרטורת הגוף עולה ב-°1/2,
לעתים יש כאבים המדמים כאבי מחזור.
ימים 14-28 שלב האגירה בו רירית הרחם מייצרת בלוטות הפרשה
וכלי דם בהשפעת פרוגסטרון, הרירית המופרשת מהואגינה סמיכה יותר.
עליית רמת הורמונים מיום 14 היא הכנה לקראת המחזור הבא.
אם אין הריון בסוף 28 יום חוזרים ליום 1,
הרירית מתקלפת בדימום והגופיף הצהוב הופך לגופיף לבן.
הזקיק מתפתח בעיקר בחצי הראשון של המחזור, הגופיף הצהוב בחצי השני.