מערכת החיסון מורכבת משתי מערכות הקיימות ומתפקדות במקביל,
מזהות וזוכרות מיליוני תוקפים ומייצרות נגדם חלבונים שונים להילחם בהם –
ולכן יש להקפיד על תזונה מאוזנת לספק את אבני הבניין לחלבונים.
מערכת החיסון המולדת קיימת בגוף מהלידה,
ומאפשרת תגובה מיידית כנגד גורם זר,
אם כי בלתי ספציפית ולכן פחות יעילה.
המערכת כוללת תאים ה"מפטרלים" במחזור הדם
ומחפשים פולש (כלומר פתוגן)
שחודר ומשחרר כימיקלים שמזוהים על ידי התאים הלבנים.
התאים הלבנים משחררים בתגובה חומרים מעורר דלקת
(היסטמין בעיקר) וקוראים לעוד תאים.
בעת תקיפה מתרחבים כלי הדם לאפשר מעבר כדוריות לבנות רבות –
לכן יש אודם,
גודש ונפיחות עקב מעבר הנוזלים בכלי הדם,
וכאב עקב לחץ על עצבים, חום עקב זרימה מוגברת של דם.
פתוגן הוא גורם פולשני מזיק ועליו סימני זיהוי הנקראים אנטיגנים.
אנטיגן הוא חלבון הזר לגוף המשמש כברקוד
שמתריע כי נמצא על תא זר ופתוגני.
לפתוגנים רבים יש "מפתח" כללי לרצפטור ("מנעול")
שגורם לתגובה חיסונית לא ספציפית,
כלומר לדלקת חדה ורגישות המתפתחים במספר שעות.
מערכת החיסון הנרכשת נכנסת לפעולה רק בתגובה לגורם ספציפי,
מזהה אנטיגן ספציפי ומגיבה.
מערכת החיסון הנרכשת היא ספציפית וסלקטיבית ללא פגיעה בגוף,
ופועלת מהר יותר מאשר המולדת.
חיסון מורכב מפתוגן מוחלש או מומת,
ובעצם מכין את מערכת החיסון להתקפה ללא חשיפה
לפתוגן חי שהיה גורם לסימפטומים המחלה.
נכנסו לסל החיסונים לילדים בשנים האחרונות חיסונים חדשים –
תתייעצו עם רופא הילדים או אחות טיפת חלב
(כמו נגיף הרוטה שגורם להקאות ושלשולים ועלול להביא להתייבשות).
נא לזכור שמתח נפשי (סטרס) וחסך בשינה
מחלישים את יכולת התגובה החיסונית של הגוף
ומשאירים אתכם חשופים יותר למחלות!
אנטיביוטיקה היא תרופה נגד מחלה זיהומית שמקורה בחיידק (ולא וירוס!).
כאשר מחלה נגרמת מוירוס (כמו שפעת, צינון ונזלת)
הטיפול לא יעזור ואף יכול להזיק בטווח הארוך.
כאשר המחלה נגרמת מחיידק
(כמו זיהום בדרכי השתן, דלקת גרון מחיידק סטרפטוקוק)
הטיפול חיוני ויש להקפיד לקחת את כל המינון שניתן
לפי מספר הימים שנקבע (אין "לאגור לפעם הבאה" את התרופה).
יש רופאי משפחה וילדים שממהרים לתת מרשם לאנטיביוטיקה,
בין אם מיוזמתם בשל קושי להבחין האם המחלה נגרמת מחיידק או נגיף
(לדוגמא דלקת ריאות, גרון או אוזניים)
ובין אם כתגובה לבקשת ההורים (שחושבים שטיפול יזרז מהלך מחלה).
יש למתן צריכת אנטיביוטיקה היות והחיידקים, עם הזמן,
מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה
ומעבירים את הקוד הגנטי העמיד גם לחיידקים אחרים
שיכולים לעבור לאנשים אחרים
(בתוך המשפחה, גן, בית ספר, מקום העבודה).
בנוסף, אנטיביוטיקה משפיעה לא רק על החיידק אותו רוצים לתקוף,
אלא גם על החיידקים הטובים הנמצאים בגופנו באופן טבעי
ושומרים עלינו ועל תפקוד תקין של גופנו.
לפעמים עדיף להתייעץ עם הרופא,
האם הוא ממליץ להמתין מספר ימים עד לתוצאות בדיקות המעבדה
אשר יכולות לאבחן את הגורם (כמו משטח גרון) –
אולי כבר תראו שיפור ואז המחולל היה באמת נגיף?
אולי כדאי להמתין ולראות מה המשך מחלה אם אין חום?
בסרטון הדגמה איך לחזק מערכת חיסון בעזרת רפלקסולוגיה + המלצות תזונה מנטורופתית.
ניתן לעסות רגליים נקיות ללא שום סיכוך, או להשתמש בקרם או בשמן ריחני – לפי טעם אישי.
אני מארחת את מיטל אטיאס – נטורופטית.