מה יש פה?
מה הן פטריות מרפא?
פטריות מרפא הן פשוט פטריות שהגיעו מהרפואה המסורתית (מהמזרח הרחוק ומדרום אמריקה) שבוצעו עליהן מחקרים מדעיים (משנות ה70') – וגילו מה החומרים הפעילים בהן, על איזה מנגנונים הן משפיעות בגוף, ויש הוכחות לזה שהן יעילות לשיפור המצב הבריאותי והנפשי.
אגב – פטריות ספציפיות הן הבסיס לסטטינים, אנטיביוטיקת הפניצילין, ציקלוספורין, ותרופות כימותרפיה מסויימות.
אז מה כל כך מיוחד בהן?
הפטריות הן ממלכה נפרדת, לא צמחים ולא בעלי חיים, הן המפרקות והממחזרות של הטבע (מגזעים ועלים נרקבים, ועד לנפט ופסולת גרעינית). מה שרואים מעל הקרקע זהו גוף הפרי, ומתחת נמצא התפטיר (מיצליום), רשת "שורשים" ענפה שמעבירה ומקבלת מידע מהסביבה (כמו האינטרנט של היער).
לפטריות אין מערכת חיסון, הן בעצמן חשופות באופן תמידי לחיידקים, וירוסים ועובשים שמתחרים על מקורות מים, מזון ואנרגיה. בגלל תנאי הקיום הקשים האלה, פטריות המרפא פיתחו "שיטות לחימה" כדי לשרוד.
מה שמייחד את הפטריות (ונחקר) הם הפוליסכרידים והבטא-גלוקנים, החומרים הפעילים שמשפיעים בעיקר על מערכת החיסון שלנו.
למה אני ממליצה למטופלות לשלב פטריות מרפא?
- כי הפטריות לא חומר שעושה פעולה כזו או אחרת בגוף אלא "מדברות" עם הגוף ו"מלמדות" אותו, נותנות לו פקודה להתחיל תהליך מווסת/מאזן, "לתקן" משהו שקורה בו (וזה לוקח קצת זמן).
איזו פקודה? כל הפטריות מווסתות את מערכת החיסון ומשפיעות לטובה על המיקרוביום, ולכל פטריה הייחודיות (מומחיות) שלה. - כדי שהגוף "יבין", עדיף לתת לו "לשנן" – יש משמעות גם לכמות (כמות הפטריות בכל לקיחה) וגם לחזרתיות (הפריסה לאורך היום, כמה זמן במצטבר נלקחת הפטריה). החזרתיות חשובה גם בתחזוקה/מניעה ובעיקר בזמן טיפול – כאילו הגוף סורק ברקוד שוב ושוב בכל לקיחה ומבין מה לעשות.
- כי הפטריות הן לא כמו צמחי מרפא, הורמון או תרופה (הן לא מאבדות אפקטיביות אחרי תקופה של שימוש). אפשר לקחת אותם בנוסף ובמקביל לתרופות (רק לא יחד כדי שלא "יתחרו"), פרוביוטיקה, שמנים אתרים, וטיפולים משלימים כמו דיקור.
ואפשר בהריון ובהנקה, וגם אחרי ניתוח.
בפטריות יש ויטמינים, מינרלים, חלבונים, סיבים, נוגדי חימצון. - אז כשמגיעה אלי מטופלת ומספרת שהיא במצב טרום תרופתי (כלומר זה הזמן מבחינת הרופא/ה שלה לעשות שינויים באורח החיים ולעקוב כדי לראות אם היא צריכה להתחיל אינסולין/סטטינים/מדללי דם/תרופה ללחץ דם וואטאבר) ושואלת אותי מה אפשר לעשות חוץ מהטיפול בקליניקה, אציע לה את הפטריות המתאימות למצב שלה. למה? כי לתרופות העתידיות עלולות להיות תופעות לוואי, לפטריות לא, והן יעשו עוד מלא דברים טובים לעוד פרמטרים (מערכת החיסון, מע' העיכול והגנה על הכבד, המוח ומע העצבים, הלב, רמות האנרגיה, המצב הנפשי). אז למה לא לנסות עוד משהו בתקופה הזו?
אז מה חשוב לדעת?
- מכיוון שהפטריה מניעה תהליך בגוף, לא מכניסה לגוף את החומר "המניע", חובה שלגוף יהיה מספיק חומרי גלם כדי לבצע את מה שהפטריה "אומרת" לעשות = חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת ומגוונת, שיהיה מספיק ויטמינים מינרלים חלבונים וכו' – אחרת זה כמו לתכנן נהיגה מחוץ לעיר בלי למלא דלק (זאת אומרת שתזונה נכונה תתמוך בפעולת הפטריות ובמיקרוביום).
- "ניסיתי ולא עבד" פטריות מרפא כמו שמן – מרפאות, לכל פטרית מרפא סגולות ייחודיות ולכן דיוק וסינרגיה בין הפטריות משפר את הסיכוי להחלמה ואת הקצב. קשה לטעות במתן פטריות מרפא – מקסימום, התוצאה לא תהיה מדוייקת, אבל לא יהיה נזק (פטריות לרוב יותר מאזנות/מווסתות מאשר משפעלות). יכול להיות שמה שנלקח בעבר לא היה באיכות האופטימלית מבחינת שיטת גידול, שיטת מיצוי, התאמת הפטריה למטרה ומינון. וגם חשוב לדעת/לזכור – שלפטריות יכול לקחת קצת זמן להשפיע דרך "לימוד" הגוף להתאזן לאורך זמן (בניגוד לתרופות/צמחי מרפא שמכניסים משהו לגוף ופועלים אקוטית).
איך כדאי לקחת?
לדעתי האישית כדאי לצרוך אותן בצורה שתיתן כמות חומר פעיל גבוהה ויעילות מקסימלית:
- מה הם החומרים הפעילים?
פוליסכרידים (ובתוכם בטא גלוקנים) משפיעים בעיקר על מערכת החיסון ועל המיקרוביום וחלקם נחקרו רבות לתמיכה בפתולוגיות שונות, הם מסיסים מים. טריטרפנואידים ועוד חומרים ליפופיליים מווסתי דלקת המשפיעים על הגוף מהר יותר מתמוססים באלכוהול. אופן המיצוי יכריע מה מהחומרים הפעילים מגיע לגוף.
בטינקטורה הנוזל מדולל/מהול אז צריך לקחת הרבה ממנו – שיקול כלכלי וגם לא קל מבחינת טעם, וזה מיצוי אלכוהולי כך שפוספסו הרכיבים שזקוקים למיצוי במים – הזמינות הביולוגית גבוהה אבל טווח החומרים מצומצם יותר.גם אבקה בתפזורת פחות מומלצת כי קשה יותר לבליעה (אפילו בתוך מרק, שייק, משקה, לחלק מהמטופלות שלי) ויש לה נטייה להתגבש עם הזמן – וגם, צריך לבדוק האם זו אבקת מיצוי או אבקת פטריה טחונה בה הזמינות הביולוגית של החומרים הפעילים נמוכה יותר. דופן תא הפטריה מכיל חומר קשיח במיוחד, טחינה שלו לאבקה לא תשחרר את כל הטוב שנמצא בתוכו, וכדי שהגוף יידע לנצל חלק מהחומרים הפעילים צריך למצות את האבקה במים (כמו חליטת תה) ו/או אלכוהול – תלוי אם החומרים הפעילים מסיסים במים או שומן (מיצוי כפול, או FULL SPECTRUM).
לכן אני ממליצה על קפסולה שעשויה מתאית צמחית, נמסה בקיבה, לא מתפרקת ויוצאת (כמו חסה, תירס) ופשוט נותנת לתכולה שלה להיספג.כדי לנצל את כל טווח החומרים הפעילים שבפטרייה, כדאי שבקפסולה יהיה שילוב של אבקת מיצוי יבש (פטרייה שנטחנה ועברה מיצוי במים ו/או אלכוהול שאז שוב יובשה, שם החומרים הפעילים בריכוז גבוה – כאמור יותר יעיל ממיצוי נולי) וגם אבקה של פטרייה יבשה שנטחנה (פחות מרוכזת).
מהם חלקי הפטרייה? גופי הפרי (החלק המוכר למאכל) עשירים בפוליסכרידים ומכילים גם טריטרפנואידים – לאכילה כפטרייה טרייה או כאבקה לאחר שיובשו.
התפטיר (מיצליום) הוא רשת של תאים (אחד מתפקידיו הוא לפרק חומרי הזנה לטובת הפטרייה) ולפעמים יכיל חומרים ייחודיים שאין בגופי הפרי, הוא מאוד מושפע ממצע הגידול.
נבגים (תאי הרבייה של הפטרייה) שנמצאים בגופיפי הפרי, מכילים תרכובות ייחודיות, עשירים בטריטרפנואידים, מהווים אופציה להעשרת מוצר בחומרים פעילים שנספגים בקלות ופועלים יחסית במהירות.
שילוב חלקי פטרייה שונים מרחיב את פרופיל החומרים הפעילים במוצר.
יש פטריות שצריכות לעבור מיצוי כפול כדי להוציא מהפטריה את כל מה שאפשר (במים ואז באלכוהול – היריסיום, ריישי, קורדיספס ופלאורטוס); ויש כמוסות פטריות שאמורות להכיל תמציות יבשות של התפטיר (מיצליום, מערכת השורשים) וגוף הפרי (וגם נבגים חשובים בריישי) ליעילות מקסימלית ומהירות השפעה – עוד סיבה שחשוב לקרוא תוויות ו/או להתייעץ.
הקפסולה שומרת על האבקות היבשות שבתוכה באופן שנח לבלוע, היא גם יעילה מבחינת ספיגה במערכת ביעכול וגם מאפשרת מינון מדוייק בכל פעם.
מתי כדאי לקחת?
למקסימום יעילות כדאי לצרוך על קיבה ריקה – חצי שעה-שעה לפני אכילה או שעתיים אחרי כדי לא להתחרות על הספיגה (למה? כי כשהקיבה ריקה, החומרים הפעילים יכולים להיספג טוב יותר בלי להתערבב עם מזון שמאט את הספיגה או מתחרה על הקליטה. וגם – בזמן ארוחה החומציות עולה, מה שעלול לפרק חלק מהחומרים הפעילים לפני שיגיעו למעיים. וגם – מניעת אינטראקציות עם רכיבים מסויימים במזון שעלולים לשבש את הספיגה או להשפיע על האפקט של הפטריות.)
- עד כמה זה קריטי? לא עד כדי כך קריטי, גם לא שעה מדוייקת יומית (שוב, פטריות הן לא כמו תרופה), וגם אם תזמון מדויק סביב ארוחות הוא קשה — עדיף לקחת מאשר לא לקחת בכלל. אם יש מערכת עיכול חלשה, כדי למנוע כאבי בטן, כדאי לקחת עם האוכל לשבוע בערך ולהפריד מהארוחה בהדרגה.
ואם מטפלים בסוכר בדם או כולסטרול/שומנים בדם עדיף עם האוכל כי חלק מהפטריות נמצאו כמורידות אינדקס גליקמי אם נלקחות בסמוך לאוכל. ההשפעה אולי תהיה מעט פחות אופטימלית, אבל עדיין תקבלי תועלת. - כמה פעמים לקחת? יותר חשוב מאשר שעה מדוייקת זה לחלק לכמה "מנות" לאורך היום (בוקר/ערב), כדי לאפשר חזרתיות ופריסה – כשמפצלים את הכמות, הגוף "לומד" שוב מכל חשיפה לפטריות ונהנה גם מעוד "מנה" של נוגדי חימצון, פרהביוטיקה וכו'.
אפשר לקחת כמה סוגי פטריות יחד, אפשר לקחת עם עוד תוספים (פטריות לא מעכבות ספיגה או מפריעות לתרופות, הורמונים, עיכול) – רק כדאי להפריד כשעתיים מתרופות כדי שכל חומר ייספג ללא הפרעה. - עד מתי? כמה זמן? אין צורך לעשות הפסקה בין סוגי פטריות, אין צורך "לנקות את הגוף" או לתת לו לנוח. אין משך זמן מקסימלי ללקיחת פטריות מרפא. אפשר וכדאי להמשיך לקחת מינון תחזוקתי אחרי שהמצב האקוטי התייצב.
לקחת פורמולה (כמה פטריות יחד) או כמה סינגלים (כמוסות של פטרייה בודדת)?
פורמולה מורכבת מכמה פטריות שנבחרו יחד למטרה מסויימת, שעובדות יחד בסינרגיה, ל"גייס" כוחות בגלל ההשפעה המשלימה שלהן באפקט הטיפולי.
בעיניי יש עדיפות לפורמולה (אם היא עונה לך על הצרכים) כי לכל פטריה יש כמה יתרונות וחוזקות, והיא עובדת על רובד אחר (אפילו אם 2 פטריות מחזקות או מווסתות את מערכת החיסון, הן יעשו זאת באופן שונה), אז למה לא להינות מכל היתרונות בפחות כמוסות שצריך לבלוע? (ובד"כ פורמולות משתלמות יותר מכמה סינגלים).
ולא להתרגש מהשם של הפורמולה – צריך לשווק אותה למשהו. אם פורמולה נבחרה עבורך זה בגלל הרכב הפטריות הסינרגי שבה וההתאמה שלהן למצב שלך.
למה כדאי לך להתייעץ ולא לקנות את הכי זול אונליין?
כי את רוצה להיות בטוחה:
- שהפטריה היא הסוג הנכון (קורדיספס סיננסיס או מיליטריס?) שגודלה בתנאים הנכונים (אורגניים).
- שהחלק הנכון (נבגים? גוף הפרי? תפטיר/מיצליום?) מוצה (במים? באלכוהול?) ונארז בתנאים הנכונים.
- שאת לוקחת אותה בצורה (תמצית יבשה? אבקה? טינקטורה?) ובשעה ובמינון הנכונים.
- שיש מספיק מהחומרים הפעילים (פוליסכרידים ובטא-גלוקנים לדוגמא) ושאין חומרים נוספים (מיותרים – כמו שאריות מצע גידול או מייצבים) בכמוסה.
- תוודאי שאת יכולה לקרוא על התווית כמה אקסטרקט וכמה אבקה יבשה יש מכל פטרייה בקפסולה, מאיזה חלק של הפטרייה, ומהו ריכוז הפוליסכרידים.
כדי שמה שכבר קנית יהיה אפקטיבי, לא ככה?
נ.ב. אני מעדיפה לקנות כחול לבן (תשאלי אותי מאיפה) – גם לתמוך בעסק מקומי, וגם להינות משירות לקוחות שמאפשר ייעוץ ו/או החלפה מהירים, וגם כדי לדעת שכל קפסולה היא באמת מנה שמכילה את כל מה שאמורה וזהו.
המידע הזה כללי ולא במקום ייעוץ אישי, כדאי לפנות למטפל/ת להתאים לך את הטיפול המדוייק לך.
אז מי הפטריות המוכרות?
כל הפטריות משפעלות את מערכת החיסון ומשפיעות על המיקרוביום.
לכל אחת יש את הדגשים שלה.
- אגריקוס – משקמת ריריות, אנטי אלרגית, מחזקת עצם
- אמניטה מוסכריה – התמכרויות, טראומה ופוסט טראומה
- היריסום (רעמת האריה) – להגנה על מע' העצבים, הגברת תפקודים קוגניטיביים, שיפור זכרון וריכוז
- טרמלה (פטריית היופי) – אנטיאייג'ינג לעור
- מאיטקה (הפטריה המרקדת) – איזון סוכר בדם, שחלות פוליציסטיות, קנדידה
- פוריה קוקוס – לדלקות כרוניות
- פלאורטוס (פטריית הצדף) – סינדרום מטבולי (כולסטרול וטריגליצרידים), להגנה על המוח והעיניים
- צ'אגה – מנקה ומגינה על הכבד גם מתרופות ורעלים, מגינה מקרינה UV
- קוריולוס טרמטס (זנב התרנגול) – מע' העיכול והגנה על הכבד, אנטי סרטנית חזקה
- קורדיספס (פטריית הזחל) – לחוזק ואנרגיה, ליבידו, שיפור תפקודי ריאה
- ריישי (פטריית חיי הנצח) – להרגעה נפשית, מיגרנות, אלרגיות, מחלות אוטואימוניות
- שיטאקה – הפחתת כולסטרול ושומנים בדם, מערכת הלב וכלי דם, סכרת, כבד
- אנטי-בקטריאליות – פלאורטוס, שיטאקה, היריסיום
- אנטי-ויאליות – קוריולוס, מאיטקה, קורדיספס
- אנטי-פרזיטיות – פלאורטוס, קוריולוס, שיטאקה
- אנטי-פטרייתיות – מאיטקה, פלאורטוס, קוריולוס, שיטאקה
- לכאב ממקור דלקת – קוריולוס, ממקור עצבי – היריסיום
