כל הפוסטים במסע אישי נשי

אתמול התחיל ונגמר במטופלות שאמרו "איזה מזל שהגעתי אליך". לשתיהן הקשבתי ועניתי ממצולות נפשי. עם שתיהן יכולתי להזדהות ולחוש בכאבן,

כעס הוא רגש נפוץ, זמין, נוכח. בדרך כלל אפשר לתרץ או להצדיק אותו. להתמודד עם פגיעות או פחד זה לא קל, לכן

שמעתי הרצאה מרתקת. שמטרתנו בעולם היא החיבור האנושי, ביולוגית ורגשית, מטרתנו לאהוב. מה שמונע מאתנו להתחבר זה בושה, שבבסיסה פחד

אם היה לי שקל על כל פעם שאמרו לי גרסה של המשפט: " איזה קוסמת את, מספיק שקבענו טיפול זירוז

אתמול בערב, המטופלת האחרונה ליום העבודה נכנסת, וכבר מאוחר, היא מודה לי שקיבלתי אותה, ושואלת למה אני באנרגיות גבוהות. אני

בפעם השלישית שהגיע הברונכיטיס בשנה האחרונה, כבר ידעתי למה. הליחה שחנקה אותי לא הייתה בגלל חיידק או וירוס, אלה היו

לאמהות יש כוח אדיר, ובלתי הפיך. הכוח לשנות את גופך כדי ליצור חיים. הכוח לשנות את חייך ולשנות אותך. הכוח

פעם היה בעיניי משהו נורא נוח ומרגיע על אוטומט. לא צריך לחשוב. וגם בלהיות סופרוומן. הכל מתוקתק, ממשימה למשימה. אין