בתקופת ההריון עובר הגוף שינויים בהשפעת ההורמונים שמופרשים בו.
בשליש הראשון נשים רבות חוות בחילות והקאות,
שיוצרות בפה סביבה חומצית, מה שעלול לפגוע בשיניים.
גם ההפרזה בפחמימות ומתוקים לא תורמת לבריאות השיניים ומגבירה את הסיכוי לעששת.
בנוסף, נשים רבות מדווחות על רגישות ו/או נפיחות בחניכיים כולל דימומים בזמן הצחצוח
(לא להזניח צחצוח נכון למרות אי הנוחות או בחילה כדי למנוע עששת!),
ועל תחושה שהשיניים נחלשות.
אין "להאשים" את העובר, המקבל את הדרוש לו באמצעות תזונת האם
(במקרה והאם לא צורכת ממספיק סידן הוא יוצא מעצמותיה,
לא משיניה שם הסידן הוא מגובש ולא במצב לשימוש חוזר).
בזמן ההריון משתנה הרכב הרוק והופך להיות חומצי יותר,
ובכך פוגע בזגוגית השן ועלול לגרום לעששת.
יש חשיבות נוספת למנוע עששת ודלקות חניכיים בזמן ההריון,
כדי למנוע מחיידקים ומזהמים אחרים מאזור הפה לחדור אל זרם הדם
ואולי לפגוע בעובר (ואף לגרום ללידה מוקדמת).
לטיפול בחניכיים ניתן לגרגר ולירוק כמה פעמים ביום מי מלח
(כפית מלח בכוס מים חמימים) במשך דקה;
למרוח על האצבע או על מברשת שיניים רכה מעט שמן זית ולעסות בעדינות את החניכיים;
לשתות תה קמומיל או ג'ינג'ר (יעזור גם להקאות/בחילות).
לשמירה על השיניים יש לאכול יותר ירקות;
ויש להפחית מאכלים מתוקים וחומציים, משקאות תוססים.
לא לצחצח שיניים אחרי ארוחות (למנוע דימום).
תשטפי פנים, תגרגרי מים ותירקי, וקחי סוכרית לימון או מסטיק מנטה.
לצחצח שיניים במברשת קטנה ורכה ולהעניק עיסוי עדין לחניכיים.
לא לשכוח להשתמש בחוט דנטלי!
בשליש הראשון להריון מוטב להימנע מצילומים וטיפולים שגרתיים שניתן לדחות,
בשליש השני רוב הטיפולים (למעט התערבות כירורגית) ניתנים לביצוע
(כולל ניקוי אבן אצל שיננית), ובשליש השלישי ניתן לבצע טיפולים קצרים והכרחיים.
כמובן, אין לבצע בזמן הריון צילומי רנטגן.