ההיריון וההנקה הן התקופות הכי משמעותיות בהתפתחות התינוקות. מה צריך ומה אסור לאכול?

צריך:

חומצה פולית
מחקרים מעידים כי צריכת כמות מספקת של חומצה פולית בשלושת החודשים שלפני ההריון ובשליש הראשון שלו מפחיתה את הסיכון למומים מולדים (חשובה להתפתחות המוח ותעלות העצבים של העובר) וחיונית לחלוקה תקינה של תאים במהלך ההריון כולו. חומצה פולית היא ויטמין מקבוצה B החשוב לבריאות הלב ומניעת סרטן, ועלול אף למנוע אלרגיות בקרב התינוק.  כמות מומלצת: לקראת ההריון יש לצרוך בקביעות חומצה פולית במינון של 0.4 מיליגרם ליום.  נשים הרות זקוקות ליותר והכמות המומלצת היא 0.6-0.8 מ"ג ליום. על מנת למנוע התפתחות אנמיה על רקע חוסר בחומצה פולית במשך ההריון מומלץ להמשיך לצרוך חומצה פולית במהלך ההריון כולו.
מקורות מזון: ירקות עליים כהים (תרד, עלי חרדל, רוקט, חסה, כרוב, ברוקולי, אספרגוס) קטניות (שעועית לבנה, חומוס ועדשים),  אברים פנימיים ובוטנים.

ויטמין C
ויטמין זה דרוש למבנה ולתיפקוד של רקמות שונות בגוף, כגון עצמות, שיניים, חניכיים וכלי דם, ונחוץ ליצירה תקינה של חלבון הקולגן. הוא מסייע בתהליכי החלמת פצעים, בהגנה בפני זיהומים ובספיגת הברזל מהמזון. בנוסף, פועל כנוגד חימצון . כמות מומלצת: הקצובה היומית המומלצת לויטמין C לאשה בהריון היא 70-85 מ"ג ליום.
מקורות מזון: פירות וירקות כמו פרי הדר, תות, קיווי, גויאבה, מלון, פלפל ובעיקר גמבה, ועגבניות.

סידן
הסידן דרוש לשמירה על בריאות העצם של האם, והתפתחות תקינה של העצמות אצל העובר. צריכה תקינה עשויה למנוע לחץ דם גבוה בהריון. בהריון שינויים הורמונליים מגבירים את ספיגת הסידן מהמזון אך אם לא תאכלי את המנה היומית המומלצת יתרחש איבוד סידן מעצמות גופך. כמות מומלצת: לנשים הרות דרושה כמות של 1,000-1,200 מ"ג ליום, כלומר לפחות שלוש מנות של מזונות עתירי סידן ביום או תוספת סידן בטבליות. מומלץ ליטול את טבליות הסידן עם הארוחה על מנת לשפר את ספיגת הסידן בגוף.
מקורות מזון: חלב ומוצריו, שומר, ברוקולי וכרוב עלים, סויה וטופו, סרדינים כולל העצמות, שעועית צהובה וירוקה, במיה, פירות יבשים (בעיקר תאנים ומשמשים) .

אבץ
המינרל נחוץ לחלוקת תאים תקינה ולפעילות המערכת החיסונית. האבץ מעורב בתהליך חילוף החומרים ובחלוקת תאים,  כולל תהליכי גדילה והתפתחות המתרחשים בהריון. האבץ חשוב למבנה התקין של המוח ותפקודו. מחסור חמור באבץ בהריון עלול להוביל לסיבוכים בהריון ובלידה. כמות מומלצת: 11-15 מ"ג ליום לנשים הרות.
מקורות מזון: בשר בקר עוף והודו,  שקדים, אגוזים ובוטנים, זרעים, ביצים, דגים ופירות ים, דגנים מלאים, קטניות ומוצרי חלב.

ברזל
הברזל חיוני לאספקת חמצן תקינה לגוף האם והעובר ולהתפתחות מוח העובר. בהריון כמות הברזל הדרושה בדרך כלל כפולה, כתוצאה מעלייה בנפח הדם בגופן של נשים הרות, ולצורך אספקת צרכי העובר.
במהלך ההריון מאגרי הברזל בגוף האישה מידלדלים ויש חשש מהשבוע ה-12 להתפתחות אנמיה על רקע מחסור בברזל. ככל שמאגרי הברזל בגוף האם יהיו במצב תקין, היא תסבול פחות מאנמיה וחולשה בעקבות איבוד הדם במהלך הלידה. מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי מינון התוסף שעלול לגרום לתופעות לוואי של עצירות או צרבות. כמות מומלצת: 15-30 מ"ג ליום. תפריט מאוזן היטב מספק 12-14 מ"ג ברזל ליום. אם תיטלי תוסף, מומלץ בין הארוחות, ולא עם חלב/קפה/תה המפריעים לספיגה. מזונות צמחיים עשירים בברזל כדאי לצרוך עם ויטמין  Cהמגביר את ספיגת הברזל. ברזל מהחי זמין יותר לגוף מאשר ברזל מהצומח.
מקורות מזון: בשר בקר עוף והודו, דגים, דגנים, קטניות (שעועית וגרגרי חומוס), גרעינים, זרעי דלעת, שומשום וטחינה, קינואה, תפוחי אדמה ותרד, לחם מלא, ירקות עם עלים ירוקים, ביצים ופירות יבשים.

קבוצת ויטמיני  B
קבוצת ויטמיני  B משתתפים בתהליכי הפקת האנרגיה וחילוף החומרים. במהלך ההריון הגוף דורש יותר אנרגיה וחומצות אמינו לגדילת העובר, ולכן עולה הדרישה לוויטמינים אלה. חוסר של ויטמין 12 B שכיח יותר בקרב צמחונים, ולכן חשוב שאשה הרה צמחונית תדווח על כך לרופאה.
מקורות מזון: דגנים מלאים חיטה, (אורז), קטניות, אגוזים, שמרים, גרעינים, איברים פנימיים, ביצים.

סיבים תזונתיים
כדאי לצרוך מזונות המכילים סיבים תזונתיים כמו לחם מקמח מלא. הסיבים גורמים לתחושת שובע, ומסדירים פעילות מעיים המונעת את תופעת העצירויות השכיחה בהריון. הסיבים גם מסייעים בהורדת רמות סוכר ושומנים.

מגנזיום
המגנזיום אחראי למבנה התקין של עצמות, משתתף בפעילות התקינה של ויטמינים בעיקר מקבוצה  B, בתהליכי גדילה, הרפיית שרירים, תהליכי הפקת אנרגיה בתאים, העברת מסרים עצביים, בייצור חלבון ובהעברת הקוד הגנטי. מחסור במגנזיום עלול לגרום לרעד בשרירים, עוויתות ושינוי ברפלקסים, ואף לאי-סדירות קצב הלב. כמות מומלצת: 350-360 מ"ג לנשים הרות.
מקורות מזון: קטניות, אגוזים, בוטנים, אורז מלא ופירות יבשים. הוא נמצא בכמויות קטנות יותר בבשר ובפירות-ים.

חומצות שומן אומגה 3
חיוניות להתפתחות המוח והראייה של העובר (במהלך השליש השני). הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו, והמזון הוא המקור היחיד להן. קצובה מומלצת בהריון: לא לאכול יותר מ-340 גרם דג בשבוע (כמות שוות ערך לשתי קופסאות שימורי טונה).
מקורות מזון: דגים כמו סול, סלמון, הליבוט, בקלה, טונה וסרדינים, שמן קנולה, אגוזי מלך, זרעי פשתן טחונים וירקות ירוקים עליים.

מים

הקפידי לשתות הרבה מים, גם עם ההשתנות המרובות. הסיבות לתכיפות במתן שתן הן הישענות הרחם על השלפוחית והקטנת הקיבולת שלה, סיבה נוספת הוא העומס על הכליות (עקב העללייה בנפח הדם, והצורך להיפטר מהפסולת שלך ושל העובר).

לשים לב לכמויות:

ויטמין A
ויטמין A חיוני לצמיחה ולהתפתחות עצמות, לתפקוד הראייה בלילה, לפריון ולשמירה על עור בריא. עודף ויטמין A עלול לפגוע בפעילות של מערכות שונות בגוף ולגרום לנזק בעיניים, בעצמות, בדם, בעור, בכבד ובמערכת העצבים, עלול לגרום לסחרחורות, הקאות, כאבי ראש, הפרעות נפשיות והפרעות בווסת. יש להימנע מצריכה מוגזמת שלו במהלך ההריון, למנוע היווצרות מומים.
מקורות מזון : ויטמין A בצורתו הפעילה רטינול  מגיע מהחי בבשר וביצים. וויטמין A בצורתו הצמחית בטא-קרוטן משמש נוגד חמצון ומסייע בשמירה על שלמות התאים והרקמות. הוא נמצא בפירות וירקות כתומים, צהובים וירוקים- כהים, כגון גזר, בטטה, דלעת, תרד ופטרוזיליה. מומלץ לא ליטול תוספים, אלא לאכול בצורה מאוזנת.

כבד
הסכנות: למרות שכבד מכיל כמות גבוהה של ברזל וחלבון, מתוקף תפקודו ותפקידו עתיר רעלים ומכיל גם ויטמין A הקשור להיווצרות מומים שונים אצל העובר.
מומלץ: להעדיף מקור אחר לברזל.

סלניום
מינרל זה מתפקד כחלק ממבנה-אנזים נוגד-חמצון, ומסייע בהתפתחות העובר. עודף סלניום עלול לגרום לשלשולים, אובדן שיער, ציפורניים סדוקות, אי-שקט, בחילות והקאות. כמות מומלצת:   65 מיקרוגרם.
מקורות מזון: אגוזי ברזיל, דגנים מלאים, ירקות ופירות , מאכלי-ים, ביצים.

קפה
קפאין הוא גם בעל השפעה משתנת הגורם לאישה לאבד נוזלים.
הקפה עובר ממערכת העיכול של האם דרך השליה אל העובר עצמו, ועלול לגרום לעלייה בקצב הלב, הנשימה ולחץ הדם, ולמשקל לידה נמוך מ-2,500 גרם. ישנן עדויות להפלות ספונטניות בעיקר בשליש הראשון, וקיים קשר ביםן צריכת קפה ללידה מוקדמת. מחקרים מצאו קשר בין צריכה גבוהה של קפאין במהלך ההריון לבין משקל לידה נמוך של העובר.
מומלץ: לא מעבר לכמות של 300 מיליגרם קפאין ליום, כמות שוות ערך ל-3 כוסות קפה נמס, 6 כוסות תה או 4 פחיות קולה או דיאט קולה (שימי לב – משקאות מוגזים מעודדים בריחת סידן מהעצמות).

ממתיקים מלאכותיים
סכרין ואסולפאם K עוברים דרך השליה לעובר ונמצאים גם בחלב האם, ובשל קשר אפשרי בינו לבין סרטן שלפוחית השתן, מומלץ לצרוך אותו בכמות מועטה בהריון, אם בכלל.  תעדיפי אספרטיים (אך במתינות, קיים קשר לבעיית זיכרון) או סוכרלוז.

דגים מסוימים
דגים העלולים להכיל כספית רעילה, ומומלץ להימנע מאכילתם בהריון ובהנקה: סטייק טונה, דג חרב, כריש, קינג מקרל.

אסור:

מזון נא
במהלך ההריון, הרגישות לזיהומים ולמזון עולה. על מזונות שלא בושלו כראוי חיים מגוון חיידקים.
ליסטריה מונוציטוגנאז: חיידק שנמצא בקרקע וחודר לפירות וירקות, עלול להימצא במוצרי בשר או דג לא מבושלים ובמוצרי חלב לא מפוסטרים. הוא יכול להתרבות גם בקירור, ולכן עלול להימצא גם במזונות מוכנים לאכילה שנשמרים במקרר. נשים בהריון רגישות לזיהום ליסטריה פי 20 מאחרים. בתחילת ההריון החיידק הזה עלול לגרום להפלה. בשלבים מתקדמים יותר של ההריון הוא עלול לגרום ללידת פג, למות העובר או ללידת תינוק חולה מאוד שחייו בסכנה.
טוקסופלזמה גונדי: טפיל שיכול להימצא בקרקע, במוצרי בשר ועוף לא מבושלים, דגים נאים, ובצואת חתולים. זיהום עלול לגרום להפלה ולפגיעות מוחיות בעובר.
מומלץ: מעבר להגבלות המזון – שימוש בכפפות בעבודה בגינה וניקוי קופסת החול של החתול.
סלמונלה: חיידק שיכול להימצא בעיקר במוצרי בשר לא מבושלים ובביצים לא מבושלות וגורם להרעלת מזון חמורה: שלשולים, הקאות, חום גבוה והתייבשות, שיכולים להזיק לעובר בעקיפין.
אי קולי: חיידק שיכול להימצא במזונות שונים שלא עברו חימום או פסטור, או שלא נשמרו כללי היגיינה בעת הטיפול בהם. הנזק לעובר עקיף.

מומלץ:
· להימנע מבשרים ודגים לא מבושלים [סטייק טרטר, סטייק שלא עשוי WELL DONE וקרפצ'ו, סביצ'ה, סשימי וסושי (גם צמחוני – ייתכן ובמטבח משתמשים באותם כלים ומשטחי עבודה להכנת שני סוגי הסושי)]. גם סלמון מעושן אינו מבושל!
· ממרחי כבד ובשר שנשמרים בקירור. פסטרמות ונקניקים עוברים תהליך עישון קר העלול לעודד התרבות של ליסטריה.
· מזונות המכילים ביצים לא מבושלות (רטבים לסלט שמכילים ביצים כמו רוטב הולנדייז ורוטב קיסר, מיונז, קרמים ומוסים, בלילת עוגה לפני אפייה, ביצה וחביתה רכה או ביצה עין). בדקי שהביצה שבחרת לבשל אינה סדוקה.
· מאכלי ים שלא עוברים בישול (כמו צדפות).
· מוצרי חלב לא מפוסטרים, גבינות עזים, וגבינות בשלות הידועות כעתירות חיידקים (ברי, קממבר, רוקפור וגבינה כחולה).
· לבדוק אם משקאות חלב ויוגורט, מיצי פירות וירקות עברו פסטור.
· נבטים לא מבושלים, כמו נבטי אלפלפא. ניתן לאכול נבטים שהונבטו במשך כמה ימים.

אלכוהול
אלכוהול נספג במהירות לדם, ועובר דרך השליה לעובר. קיים סיכון לפיגור שכלי והפרעות בהתפתחות הגולגולת והפנים. מחקרים הוכיחו כי גם לכמות נמוכה של אלכוהול, אפילו כוסית משקה ליום, יש קשר בעיכוב גדילה בעובר ובציון אפגר נמוך בלידה.
מומלץ:  להימנע ככל האפשר מצריכת אלכוהול במהלך ההריון.

עישון
החומרים הרעילים בעשן הסיגריה עוברים דרך חבל הטבור לעובר, גם בחשיפה לעשן פסיבית. חשיפה לעשן מגדילה סיכון ללידת תינוק במשקל נמוך, למומים מולדים (הנפוץ – שפה שסועה), ולמוות בעריסה בעתיד.

לזכור לשטוף היטב ידיים, פירות וירקות, משטחי עבודה כוללים כלים וקרש חיתוך, במים וסבון.

מומלץ מנסיוני:
בננה  - משביעה, עשירה באשלגן (המסייע  לבחילות),וויטמין 6B, מגנזיום (עוזר למנוע כיווץ בשרירי רגליים ואולי אף רעלת הריון).
פלפל אדום – עשיר בויטמין C החיוני לחיזוק מערכת חיסון האם, בניית רקמות החיבור של העובר, מגביר ספיגת ברזל וסידן.
יוגורט פרוביוטי – מקור לסידן, מכיל חיידקים ידידותיים לשמירה על תקינות מערכת העיכול.
בטטה – מכילה חומר מוצא לויטמין A החיוני לגדילה, סיבים, משביעה.
ברוקולי – עשיר בחומצה פולית, סידן, בטא קרוטן, סיבים, דל קלוריות.
ביצים – עשירות בחלבון, ברזל, ויטמין 12B. החלמון מכיל כולין החיוני להתפתחות מוח העובר.

לכתבה על תוספי מזון מבית YNET…

• שלוש כפות סויה,
• שלוש כפות שמן שומשום,
• שלוש כפות מיץ לימון

ומעל מפזרים חופן נדיב של שומשום קלוי (על מחבת ללא שמן בכלל).

סלק - מלא בדברים טובים!

סלק עשיר בחומצה פולית, אשלגן, סידן, נתרן, מגנזיום, ברזל, סיבים תזונתיים, ויטמין 3B.
הסלק משפר את תפקוד מערכת עיכול ומטפל בעצירות, מוריד רמות כולסטרול וטריגליצרידים, מגן ממחלות לב וגידולים שונים.
מבחינת הרפואה הסינית מחזק את הדם.

הדגמה איך לאזן רמת סוכר בדם עזרת רפלקסולוגיה + המלצות תזונה מנטורופת.
ניתן לעסות רגליים נקיות ללא שום סיכוך, או להשתמש בקרם או בשמן ריחני – לפי טעם אישי.
אני מארחת את אלון מרבר – נטורופת מוסמך והרבליסט קליני
http://www.naturotech.co.il/

עקרונות השיטה:

• תינוק (בריא) נולד עם מלוא הפוטנציאל להתפתח בצורה מלאה.
• ההסתכלות על התינוק היא "הוליסטית" ובודקת את כל מרכיבי ההתפתחות והקשר ביניהם.
• אם תינוק יקבל את התנאים שלהם הוא זקוק להם מבחינה חושית, ריגשית ומוטורית, הוא יוכל ביתר קלות לממש את שלבי ההתפתחות המכינים אותו למיומנות מורכבות יותר בהמשך חייו.
• כדי שהתפתחות התינוק מבחינה מוטורית וחושית תוכל לקרות באופן תקין – התינוק זקוק לסביבה התפתחותית מתאימה.

 ערסול

יש חשיבות רבה בהחזקת התינוק בתנוחת ערסול, מצב בו אברי הגוף קרובים למרכז הגוף בדומה לתנוחה העוברית: הגב מכופף, הרגליים קרובות לפנים והידיים קרובות לקו האמצע של הגוף. יש להקפיד שהגב התחתון של התינוק,יישאר "תלוי" ומעוגל ושהחזקתו תבוצע באופן סימטרי (להחליף צדדים בכל פעם) זאת כדי שהתינוק לא יפתח העדפה לצד כלשהו ושגופו ויציבתו יתפתחו באופן תקין.

הערסול מאפשר לתינוק להיות בכפיפה כשהגב עגול ושרירי הבטן רפויים, דבר המאפשר לו שלווה ורוגע. התנוחה משמרת את הכפיפה שהתינוק נולד איתה לטובת רוגע ובטחון דרך תנוחה מוכרת לו המאפשרת הרפייה של השרירים.

השפעת הערסול:

• הרפייה – המעבר מהרחם החוצה עלול לגרום למתחים שהביטוי הפיזי שלהם הוא הקשחת הגוף, המונעים מהתינוק שקט. החזקה בתנוחת ערסול (בעיקר במנשא בד העוטף ומחזיק את גוף התינוק) מקנה מגע עמוק המסייע לתינוק להרפות את אבריו ולהשיג תחושת שקט.
• שינה ארוכה רציפה ושלווה יותר
• ביטחון דרך קשר עין עם ההורה
  
• בטחון ויציאה מרפלקס מורו (רפלקס הבהלה) – הערסול מדמה את המשכיות החיים ברחם, קריטי עוד יותר לפגים שאיבדו "זמן רחם" כדי להשלים זאת.
• חשיפה הדרגתית לגירויים – בחודשים הראשונים חשוב לא להציף בגירוים ויזואליים, נשיאה בתנוחת ערסול מאפשרת סינון גירויים.
• היכרות עם חוויות של תנועה- המגע העמוק והתנועה המושגים בזכות הערסול, מסייעים ומקדמים שלבי התפתחות חשובים, ומאפשרים לתינוק להיות מודע לגופו ולאיבריו השונים מתוך מקום מוגן.
• הרפיה מלאה של השרירים – תחליף מאמץ לשרירים הכופפים, התינוק נתמך ולכן השרירים יכולים להשתחרר ולהרפות
• הקלה לגזים – שרירי הבטן רפויים מסייעים בשחרור גזים
• שיפור יכולות שכיבה על הבטן והרמת ראש – אם מאפשרים לשריר אורך הוא יוכל להתקצר ולהיפך ככל שיתקצר יותר הוא יוכל להתארך. הארכת הזוקפים (שרירי הגב) תאפשר החזקת הראש על שריר חזק
• קירוב הידיים לקו האמצע ולפה – כדי לממש שלבי התפתחות כגון התהפכות וזחילה, הבאת הידיים לקו האמצע חיונית. התנוחה  מייצרת עבור התינוק יכולת התוודעות אל קו האמצע של הגוף, ומסייעת ביצירת הקשר בין  העיניים לידיים ובין הידיים לפה

אופני ערסול

• ערסול על הידיים - תמיכה באזור חגורת הכתפיים ובאזור האגן, כשהחלק המרכזי שוקע, הראש והרגליים באותו גובה. תוך כדי תנוחת הערסול, כדאי להקפיד על מגע עוטף ותנועה המגיעה מהרגליים שלך או מקפיצות קלות בישיבה על כדור פיזיו.
• ערסול במנשא - תמיכה מלאה לכל חלקי גופו של התינוק. מומלצת במיוחד לתינוקות הסובלים מגזים, ולתינוקות עם טונוס שרירים גבוה  להרפייה וריכוך בית החזה.
• ערסול בערסל - מאפשר ערסול וחוויה וסטיבולרית (שכלול של מערכת שיווי המשקל)
• ערסול בפוף - התינוק נמצא במנח של כפיפה/ערסול ואף זוכה למגע עמוק מהפוף, מאפשר גם שינה לזמן ארוך, וערסול ללא תמיכת ההורה.

שירית גולן

הכותבת היא שירית גולן, אמא לשניים, בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ומדריכה מוסמכת להתפתחות תינוקות  בשיטת "צעד ראשון". 0542470980 ובמייל shirshon@gmail.com, ובפייסבוק

"אחרי לידת בני הבכור נחשפתי לשיטה והחלטתי לשלב את אהבתי לילדים עם הרצון לטפל ולהפוך זאת למקצוע מספק ומרתק. בשבילי כל תינוק הוא עולם שלם שמצליח לרגש ולהפתיע מחדש…
אני סבורה כי יד מכוונת ואוזן קשבת נחוצים בתקופה המאתגרת שלאחר הלידה, ובידם לעשותה איכותית ומהנה. הביטחון, התמיכה והרוגע שתינוק יחוש בחודשי חייו הראשונים, יסייעו בפיתוח ביטחונו העצמי וייצרו עבורו נקודת פתיחה מצוינת להתמודדות עם כל שהוא עתיד לחוות."

כיום שירית מעבירה

• סדנאות לגילאי 0-שנתיים – המפגשים בסדנאות כוללים התנסות חווייתית בקבוצה, כאשר כל הורה מתרגל עם ילדו באופן פרטני ולומד תרגילים שקל ליישם בבית. הפעילות נעשית באמצעות תנועה, מגע, ושימוש באביזרים המותאמים לשלב ההתפתחותי. ההורים לומדים כיצד לספק לתינוק את כל מה שהוא זקוק להתפתחות מוטורית וחושית תקינה. בנוסף, יקבלו ההורים "ליווי הורות" בהתאם לשלב ההתפתחותי- טכניקות הרגעה וטיפול ביומיום, התמודדות עם בכי, קשיי שינה, ליווי האכלה (הנקה/בקבוק) ועוד. כמו כן, נתמקד בצרכים פחות מוכרים של תינוקות (כמו תנועה ושיווי משקל), ונבין כיצד להיענות לתינוק באופן שלא יקבע הרגלים שגויים. בכל מפגש נדון בנושאים התפתחותיים המתאימים למשתתפי הקבוצה ויינתנו כלים להתמודדות עם הסוגיות המועלות.
• אבחונים/שיעורים פרטיים וליווי לאחר לידה – המפגש יקנה להורים מענה מקצועי לשאלות הרבות העולות לאחר הלידה. יינתנו כלים ליצירת סביבה התפתחותית מתאימה שתאפשר לתינוק מימוש יכולות מוטוריות וחושיות באופן אופטימלי. כמו כן, המפגשים מיועדים לתינוקות הסובלים מקשיים מוטוריים/חושיים, פגים, לסובלים מריפלוקס, קשיי שינה, חוסר שקט, היפוטוניה (טונוס שרירים נמוך), היפרטוניה (טונוס שרירים גבוה), טורטיקוליס, קלאב פוט, קשיים התנהגותיים (חרדת זרים, חרדת נטישה, קשיי הסתגלות וכו').

לקבלת מידע נוסף והרשמה לפעילויות 0542470980 או במייל shirshon@gmail.com

כדאי לוודא כי ילדכם מבין את המטלה שקיבל (לדוגמא שיעורי הבית), וניתן אף לוודא ביצוע. אם החלטתם לבדוק – חזקו את הנקודות החיוביות (כמו מענה נכון על שאלות), אל תצביעו על הטעויות, והראו כי אתם גאים בו על כך שהתמודד בעצמו. הישארו בסביבה כדי שירגיש בנוח לבקש עזרה, אבל אל תהיו צמודים אליו. כך תראו לו שאתם סומכים עליו וכי זו אחריותו.
אגב, ישיבה צמודה לאורך כל הכנת שיעורי הבית עלולה להשריש תלות או צורך מתמיד בחיזוקים על כל פסיק וסעיף בכל עניין. כדאי לשבח את עצמאות ילדכם בנשיאת התיק, בהתארגנות יעילה, בסיום שיעורי הבית ולאו דווקא את העובדה שענה נכונה על שאלה מסויימת בשיעורי הבית (עודדו את התהליך ולא את התוצאה). על מנת למנוע חיכוכים, עדיף לבצע תיאום ציפיות על אחריות הילד מול אחריות ההורה. לדוגמא: תפקיד הילד לרשום את שיעורי הבית בכיתה, ולזכור בבית להכין אותם. תפקיד ההורה לוודא שהכין אותם, ולבדוק אותם אם יבקש זאת הילד.
כבדו את פרטיות ילדיכם – תנו לו לפתוח את הילקוט בעצמו, ולהראות לכם את תוכנו, אם צריך.

בעת קבלת התעודה – זכרו כי הילדים בודקים את תגובתכם ושדרו גם בשפת הגוף שאתם מחפשים ראשית את החיובי. שבחו את ההשקעה שילדיכם השקיע לאורך השנה, ולא רק את הציון עצמו (תארו את הדרך ולא רק את סופה). אין זה פינוק עבור ילד לשמוע יום יום מההורים שאוהבים אותו.
אם יש צורך בשיפור, גבשו יחד תכנית פעולה (עזרה מסודרת עם הורה/אחים גדולים/שיעורים פרטיים, קבוצות לימוד וכו').

לצד העצמאות של ילדכם, עליו לשאוב ביטחון מהידיעה שיש לו גיבוי ותמיכה מצד ההורים. יש לזכור כי על הילד ללמוד להסתדר לבד עם ילדים אחרים ומול מורים. תפקיד ההורה להנחות בעת קשיים, אבל להעניק לו בטחון עצמי להתמודד עם הקושי. באם הילד מספר על בעיה עם מורה מסויימ/ת, הציעו לנהל שיחה בנוכחות כל המעורבים, ועל ידי כך לפתור בעיות בעזרת הילד ולא עבורו ומאחורי גבו.
כדאי לנקוט גישה של מעורבות – לא התערבות.

לכתבה מבית MAKO…

לכתבה מבית YNET…

לכתבה נוספת מבית YNET…

במצבי חבלה וכאב פיזי, לא כדאי לנקוט גישה של "כיבוי שריפות", כלומר למלמל די,די, לא קרה כלום או להסיח את דעת ילדכם בעזרת אוכל או משחק. הרי כן קרה לו דבר מה כואב, אז התפנו לכך, תנו לו להביע את הכאב ותתייחסו אליו ואל כאבו (לא בביטול!). כך לא תבלבלו את ילדכם (הרי באמת כואב לו, מה פתאום המבוגר מחליט מתי הכאב עבר?). כך לא תגרמו לילד לא לבטא כאב להבא.

אני נוהגת להציע חיבוק ונשיקה (ופלסטר צבעוני), ומשקפת את רגשותיהן (למשל:כן, קבלת מכה, זה בטח כואב). אם תוך כדי החיבוק תנסו לבטל את הכאב (די, עבר), הדבר עלול לבלבל בשל הסתירה בין המסר הלא מילולי (החיבוק המנחם) למילולי. מעבר לזאת, כדי למנוע מרתון התאבלות על כל נפילה, אני מחכה שהיללות יתחילו לדעוך, ואז "מאפסת" – מציעה לנשום יחד לספירה של 10, או לספור לאחור מ-5 ובסיום שתינו מוחאות כף למען שיפור מצב הרוח.

אל לנו לגונן על ילדינו מפני המציאות, החיים אינם תמיד קלים, ולכן אינני מתערבת בסכסוכים עם חברים ומריבות בין אחים. כאשר ילד מנסה להביע כאב או לקבל אישור לכאבו, אין הוא פנוי לשמוע עצות לפתרון או "להבא" איך להתנהג עם אותו חבר או אח.

בנוסף, חשוב לי לדעת במהלך היום איך עבר על בתי יומה, ולכן אני נוהגת כדבר בשגרה בדרך של שיתוף. כדי להימנע מתשובת ה"כיף/בסדר", אני שואלת שאלות המשך פתוחות וממוקדות בסגנון: מה היה נעים או לא נעים היום? עם מי שיחקת? עם מי רבת? איזה חוג היה היום בגן?

אני מבינה את הצורך לעתים לעכל חוויה לפני שיתוף ההורה בה, ולכן אני ממליצה לא לחקור אודות היום או לדחוף להכנת שיעורי הבית עד אחרי ארוחת צהריים, ובהתאם לאופי הילד. אם צריך, יש לאפשר לו חצי שעת זמן מסך (טלוויזיה או מחשב בהתאם לגיל). גם בזמן שיחה, כבדו את קצב הסיפור האישי של הילד, וחכו לראות לאן הוא יוביל (גם אם אתכם מעניין משהו מסויים, חכו בסבלנות לפני שתנווטו את השיחה).

לעתים, מתפתחת השיחה במהלך הנסיעה הביתה, ולעתים בתי מבקשת שקט ולהאזין לשירי ילדים. לפעמים, היא אינה פנויה לשתף אותי בזמן המשחק אחר הצהריים, אבל תמיד תשמח לשתף לפני השינה (כדי לדחות את הכניסה למיטה, אבל זה בסדר, מבחינתי). לעתים עלי לגשש, ואם אני חשה שקשה לה לדבר על מצוקה שחווה, אני מספרת לה חווית ילדות שלי אליה היא מצליחה להתחבר וכך להשתחרר.

אני משתדלת להראות דוגמא אישית, ולא לענות תשובות קצרת בנות מילה אחת. ואם אני מקבלת תשובה כזו – אני ממשיכה לשאול.
מתי אבא חוזר? לפני המקלחת, למה?
סתם . את מתגעגעת? רוצה להתקשר אליו? קבעתם תכניות?

ובכלל – לדעתי השימוש במילה "סתם" נועד לטשטש, ונותן לגיטימציה להתחרט על אמירות פוגעניות ללא לקיחת אחריות. אם ילדכם מרבה להשתמש בה, כדאי לבדוק מדוע הוא לא מעביר מסר ישיר ומכוון. האם הוא מפחד מתגובה? מתבייש? תנו לו מקום בטוח ונטול ביקורת להתבטא. הזכירו לו שהוא לא בצרות וכי אתם אוהבים אותו, אבל חשוב לכם לדעת את האמת.
וכמובן וודאו כי אתם אינכם משתמשים במילה "סתם" מול ילדיכם.

לכתבה מבית YNET…

עצירות היא הפרעה במערכת העיכול, שבמסגרתה יש קושי לפנות פסולת צואתית שהצטברה במעיים. קושי זה עלול לגרום לכאבי בטן, נפיחות בבטן וחסימת מעי ע"י צואה.
הקריטריונים לאבחנה הם: תדירות יציאות נמוכה; יציאות הכרוכות במאמץ; יציאות קשות/יבשות; טנזמוס/טחירה – הרגשה של חוסר ריקון מלא של רקטום (חלחולת).
העצירות היא הפרעה שכיחה. היא נפוצה יותר בגיל מבוגר ונפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
עצירות אינה נעימה אך היא סימפטום ולא מחלה. עם זאת, עדיין מומלץ לעשות בירור במקרי עצירות כרונית לשלול מחלה העלולה לגרום לעצירות או להיגרם עקב עצירות ממושכת.
מכיוון שהמעי הוא מקור לרעלנים ומנגנון הניקוי, יציאה קבועה ותכופה חשובה לשמירה על בריאות הגוף. ללא ריקון תיתכן עייפות, עצבנות, כבדות ועוד.

עצירות: סיבות

ישנן מספר סיבות לעצירות:
סיבות הקשורות להרגלים לא בריאים – למשל צריכה מועטה של סיבים ו/או מים; פעילות גופנית מועטה (פעילות גופנית מחזקת פעילות פריסטלטיקה של המעיים) גם עקב ריתוק למיטה. חשוב יותר לצרוך סיבים מאשר לשתות מים, היות ורוב המים נספגים בקיבה, לעומת סיבים תזונתיים אשר אינם מתעכלים ובעצם מושכים מים לחלל המעי ועל ידי כך מרככים את הצואה.
גם התאפקות היא הרגל לא בריא – היות ומצואה שמחכה לריקון ברקטום עדיין נספגים ממנה מים למעי הגס והצואה הופכת לקשה ויבשה יותר. קיימת תופעה של עצירות פסיכולוגית עקב כאב בזמן הצאייה (בשל טחורים, פיסורה/סדק בפי הטבעת, דלקת).
סיבות פיזיולוגיות – קושי ביציאה כתוצאה מהחלשות שרירי האגן, האטה בקצב פעילות המעי הגס מסיבה כלשהי ועוד. כולל סיבות נוירולוגיות – שיתוק המעי עקב שבץ, טרשת נפוצה, סכרת ועוד; סיבות אנדוקריניות – היפותירואידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס), היפרפראתירואידיזם (יתר פעילות של בלוטת יותרת התריס); סיבות מטבוליות – היפוקלמיה (חוסר אשלגן), היפרקלמיה (עודף סידן) הגורמים להאטה בפריסטלטיקה; סיבות מכניות – חסימה של המעי עקב גדול, לחץ של העובר בזמן הריון (גם רמת פרוגסטרון גבוהה מרפה שרירים חלקים במעיים ומפחיתה פריסטלטיקה), הצטלקויות מניתוחים קודמים, מחלות מעי ועוד.
סיבות נוספות הן דיכאון, תרופות פסיכיאטריות, תרופות נוגדי שלשול ומשככי כאבים.

עצירות: המלצות

מה לצרוך?
משלשלים טבעיים – עלי סנה, אלו ורה (לא מומלץ למי שסול מקור), אבטיח (מים המרככים צואה, סיבים המזרזים תנועת מעי), דבש (מסיע לעיכול), שמן זית.

סיבים תזונתיים - שיבולת שועל, דגני חיטה, אורז חום, עדשים, שזיפים ובעיקר יבשים (גם לאחר השרייה), פרות ובעיקר פרי הדר, עגבניות ובעיקר שרי (הרבה קליפה העשירה בסיבים), במיה, כרוב, גזר, פרג, בורגול, שעועית לבנה יבשה, דבלים, שקדים. לסלק סיבים המוסיפים נפח במים במעי אך אינו "מנפח" ולא גורם לגזים. שומר ידוע כמסדיר פעילות מערכת העיכול.
מיעוט בסיבים הוא גורם סיכון לסרטן המעי הגס, השמנת יתר, סכרת, ומחלות לב וכלי דם.
מקור הסיבים הוא צמחי, מדופן התא הנותן לצמח מבנה קשיח (כמו תאית), ואינו מתפרק על ידי אנזימי מערכת העיכול לחלוטין.הסיבים נקשרים למים, מינרלים, ויטמינים, סוכרים, רעלים, חומצות מרה, מתכות רעילות וכולסטרול; בעצם אוספים ומפנים את הפסולת בגוף דרך מערכת העיכול.
ישנם סיבים מסיסים במים, הסופחים מים במעי הדק ומאטים את תהליך התרוקנות הקיבה ותורמים לתחושת השובע. נמצאים בפירות וירקות (בעיקר תפוחים, תותים, אגסים, גזר וארטישוק), קטניות, שיבולת שועל, שעורה, עדשים, זרעים ואגוזים. מומלץ לחולי סכרת היות ומאריכים את ספיגת המזון על ידי פינוי איטי של המזון מהקיבה, ובכך מאטים ואת קצב ספיגת הסוכר והפרשת האינסולין.
מומלץ למעוניינים להוריד כולסטרול – הסיבים המסיסים מפריעים לספיגת הכולסטרול. בזכותם גדלה אוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעי הגס. חיידקים אלה מייצרים חומרים הנספגים בדם, מגיעים לכבד, ושם מווסתים את ייצור הכולסטרול.
ישנם סיבים בלתי מסיסים השומרים על מערכת העיכול, מגבירים את תנועתיות המעי ומגדילים את נפח הצואה על ידי ספיגת מים. נמצאים בחומוס, פול, עדשים, בדגנים מלאים (לא קלופים) כגון אורז מלא, לחם מלא וחיטה מלאה, שיבולת שועל וסובין שיבולת שועל, תירס וסובין תירס, אורז מלא, תפוח אדמה ובעיקר קליפתו,  וסובין חיטה, ברוקולי, אפונה ירוקה, פירות וירקות (בעיקר משמש מיובש, גזר, מלפפונים, קישואים, עגבניות, סלרי). מומלץ למניעת סרטן המעי בשל זירוז מעבר המזון במעי –  הסיבים מצפים את דופנות המעי הגס ובכך הם מפריעים לקשירת חומרים מסרטנים אל הדפנות, מקצרים את משך זמן שהיית הצואה במעי הגס ובעקבות זאת קטן הסיכון לקשירת חומרים מסרטנים למעי. הם גם תורמים להגדלת כמות אוכלוסיית החיידקים הידידותיים. חיידקים אלה מייצרים חומרים המגינים על המעי ומקטינים את החדירות שלו לרעלנים שונים. ממחקר שכלל מעל חצי מיליון איש, עלה כי אכילת 5 פרוסות לחם מלא ו-5 מנות פרי או ירק ביום הסיכון לחלות בסרטן ירד בכ-40%.
מומלץ לגוון במזון על מנת לקבל את שני הסוגים – אך לא להגזים בצריכתם (מומלץ לצרוך 30 ג' ביום) כדי למנוע גזים או פגיעה בספיגת המינרלים וויטמינים.
תוצרי הפירוק של הסיבים הם ברובם גזים וחומצות שומן קצרות שרשרת המשמשות מקור אנרגיה לתאי הרירית של דופן המעי הגס ומאפשרות את תפקודם התקין. להקל על העיכול יש להשרות את הדגנים והקטניות במים למשך מספר שעות.לסייע במניעת גזים ניתן גם לאכול תבלינים סופחי גזים כמו גרגרי קימל ושומר, ולשלב בתפריט יוגורט ביו.

חיידקים פרוביוטים כמו ביוגורט מחזקים את הפלורה הטבעית במערכת העיכול.

לא לאכול קרוב מדי לשעת השינה, להימנע מארוחת ערב כבדה. ניתן לנסות כפית שמן קיק/זית לפני ארוחת הערב, או לאכול 12 צימוקים שחורים מושרים במים חמים במשך 3 ש'.

כוס חלב חם לפני השינה.

כוס מים חמים בבוקר. ובמשך היום לשתות 8-10 כוסות מים. לזכור שבמאזן הנוזלים כוס תה וקפה הם מינוס (כי משתנים) ולפצות על כך בכוס מים נוספת.
ארוחת בוקר של דגנים המכילים סיבים, לחם מקמח מלא, עגבניה עם שמן זית.

לא לשתות הרבה בזמן הארוחה – השתייה מדללת את מיצי העיכול ובכך מעכבת את התהליך.

לא מומלץ להשתמש במשלשלים, זהו טיפול סימפטומטי בלבד העלול להחליש את המעי לאורך זמן (עד כדי כך שלא יתפקד ללא עזרה), ליצור תלות והתמכרות המצריכה עלייה במינון להשגת תגובה, ולכן רצוי לטפל בשורש הבעיה.

יש לבצע שינוי תזונתי, לנסות להתעמל בצורה קבועה, ולנסות טיפולים ברפואה משלימה כגון רפלקסולוגיה או דיקור סיני.

 צריך לזכור שלא כדאי להגזים באכילת בננות, הן עלולות לגרום לעצירות.

בראייה סינית:
העצירות עלולה לנבוע מחוסר איזון במעי הגס, עקב "שמירת דברים בבטן". דברו על זה!
העצירות עלולה לנבוע מחוסר יין כלומר מיובש. יש לצרוך מזונות מחזקי יין – זרעים כהים (פשתן), קטניות כהות (שעועית שחורה, עדשים), פירות יבשים (בעיקר הים – דבלה, שזיפים), אצות.
העצירות עלולה לנבוע מעודף לחות המחלישה את הטחול. יש לצרוך מייבשי לחות – לפת, סלרי, שיפון, חסה, עלי בייבי; ולהימנע ממזון מלחלח – אגוזי מלך, ופירות יבשים.
העצירות עלולה לנבוע מעודף חום. יש לצרוך מזון מקרר – משקה אלו ורה, תה ירוק, חסה, ירקות ופירות טריים ובעיקר מלפפון.
העצירות עלולה לנבוע מחוסר דם (המתאפיינת עייפות וחולשה). יש לצרוך מזון מחזק דם – סלק, מולסה, פירות יער, צימוקים כהים, רימון.
העצירות עלולה לנבוע מחסימה בכבד, כלומר הפרעה בזרימת האנרגיה. יש לצרוך מזונות מניעים – עלים ירוקים, תבלינים ירוקים.
העצירות עלולה לנבוע מחוסר צ'י. יש לצרוך מזון מחזק צ'י – מזון מבושל או מוקפץ, מרקים, בטטה, דלעת, קישוא.
תנסו להוסיף לדיאטה למספר ימים את המלצות התזונה לפי הסיבות השונות, על מנת לגלות את הסיבה.

בתי הבכורה עוזרת לפנות מהמדיח

תנו להם להתנסות ולפתח עצמאות – אם בתי רוצה לערוך לארוחה את השולחן, אז כולנו אוכלים בכלי פלסטיק (ואז היא גם יכולה להעמיס את מדיח הכלים). כשבתי רוצה למזוג לכוס לבד ושופכת, היא מדווחת והולכת להביא סמרטוט לניגוב. דחיות חוזרות ונשנות עלולות להפוך את הילד למפונק ופחות עצמאי, לפאסיבי המצפה שהכל ייעשה עבורו – ואיזו הכנה זו לחיים? ילד תורם יפתח בטחון עצמי ותחושת שייכות, ולרוב ימשיך ליזום. בתי מטאטאת עם המטאטא שלה לצדי לאחר הארוחה, וגם מבקשת לשאוב כשרואה אותי. על הדרך היא מרוויחה זמן עם אמא, ומילה טובה.
עדיף לנצל את הנכונות של ילדכם ברגע שאתם מוכנים לקבל את עזרתם – כל עוד העולם עבורם הוא משחק, המטלה אינה נתפשת כמטלה אלא פרוייקט מהנה, המלמד כי כל אחד מבני הבית תורם את חלקו.

עד גיל 10 בערך ניתן לשתף את הילדים בבעיה (אוי, הבית מבולגן…), להתייעץ (איך אתה יכול לעזור לי?) ולבקש עזרה (יעזור לי מאוד אם תסדר את המשחק הזה).
מגיל 10 ניתן להוסיף הסכם (חיפוש מטלה שיותר מהנה לילד, לדוגמא קניות אז מותר לבחור גם צ'ופר אישי).
בגיל העשרה המתבגרים יותר עסוקים בעצמם (וזה טבעי) אז מצאו שוב דרכים יצירתיות לשתף אותם (כמו להסיע את הקטנים לחוגים).

מעבר לערך המיידי של העזרה להורים, מחקרים הוכיחו שילדים שעזרו בעבודות הבית פיתחו יכולת עבודה בצוות ורכשו ערכי משפחה בריאים, היו חברותיים יותר בבית הספר, ובעלי נטייה פחותה לדיכאונות וביישנות. יש להיזהר ולשמור גבולות – להסביר שאפשר להסתדר בלי עזרתם אך נעים יותר עם עזרה (כך שנשמרת להם זכות הבחירה, והמטלה היא זכות ולא חובה) לא להעביר אליהם אחריות מלאה על נושא, לשמור על גבולות הורה ילד ולשמור על ציפיות ריאליות מהילדים.

לכתבה מבית YNET

לקניית קריסטל – היכנסו לחנות ניו אייג'/שאנטי בסבלנות (לא כשממהרים), ותראו איזו ערמת אבנים מושכת אתכם בצבעה (אם לא החלטתם על סוג קריסטל ספציפי), ומתוך הערמה בחרו כמה באופן רנדומלי והחזיקו אותן אחת אחת עד שאחת "תדבר" אליכם (אולי תתחמם בתוך ידכם יותר מהשאר) – לאו דווקא זו שנראית הכי יפה.

לחיזוק צ'קרות ניתן להשתמש גם באבני קריסטל מסוימות מכיוון שהן משדרות תדרים אנרגטיים המשפיעים פיזית ורגשית.

הנה רשימת הקריסטלים האהובים עליי והשיוך שלהם לצ'קרות:

לצ'קרת הכתר	קוורץ – קולטת אנרגיה מהיקום, מטהרת ומעניקה אותה לגוף הפיזי המנטלי והרגשי, משפרת בריאות כללית, מנטרלת אנרגיה שלילית, מסייעת להפטר מהרגלים שליליים. משמשת כאבן ריפוי כללית, טובה לכאבי ראש, סחרחורות ולאיזון נפשי (גם היפוכונדריה), כמשככת כאבים וכמאזנת צ'קרות כללית.
לצ'קרת העין השלישית	אמטיסט – מרגיעה, מחזקת ומגינה,  מסייעת בהתגברות על פחדים וצער, מפתחת סבלנות וסובלנות ומאפשרת לנו לסלוח ביתר קלות, תחושת סיפוק ושקט פנימי, מעניקה איזון אנרגטי ומקלה על לחץ, מאפשרת שינויים ומקלה על התמודדות עם המוות, פותחת עין שלישית, מפתחת אינטואיציה ומודעות, מחזקת זיכרון, מעודדת יצירתיות ורוחניות. אמטיסט כהה טובה למתקשים להירדם או לסובלים מחלומות רעים (יש להניחה מתחת לכר) וכן לאלו הנוטים לישון יתר על המידה והמתקשים לצאת מהמיטה בבוקר. ע"י הנחתה על העין השלישית האמטיסט מסייעת לנטרל כאבי ראש, עייפות יתר ותשישות. מורידה לחץ דם גבוה, מחזקת מערכת אנדוקרינית ומערכת החיסון.
לצ'קרת הגרון	טורקיז – אבן הגנה חזקה במיוחד, מקרקעת, מישוש האבן מעניק רגיעה, שלווה והקלה. טובה לתקשורת, גם בין בני זוג ובמיוחד כדי להתגבר על חשש מהתבטאות בפומבי. הטורקיז שמשה כבר מזמן ככלי ריפוי בשאמאניזם האינדיאני, יכולה להביא הקלה לכאבי ראש, טובה לטיפול בבעיות גרון, דרכי הנשימה ונגד דלקת פרקים.
לצ'קרת הלב	רוזקוורץ – מטהרת רגשות שליליים, יעילה במיוחד לשחרור מהשפעתן השלילית של טראומות מהעבר, מלמדת את האדם לסלוח ולהימנע משמירת טינה ומנקמנות. מפתחת הערכה עצמית, משפרת דימוי עצמי וביטחון עצמי, מגבירה פוריות ויצירתיות. זוהי אבן האהבה, המלמדת אדם לאהוב את עצמו (הבסיס לאהבה לאחרים, זוגיות), להעניק יותר אהבה לזולת וכתוצאה לקבל יותר אהבה. מרגיעה במיוחד, מנטרלת פחדים, כעסים ורגשות של חוסר סיפוק. כיון שאנרגית האהבה מסוגלת לרפא מחלות רבות, הרוזקוורץ תמיד מומלצת. עוזרת בריפוי טחול וכליות ומערכת הדם, כאבי ראש (ובעיות באזור הראש – עיניים, אף אוזן גרון, סינוסים).
לצ'קרת הלב	מלכייט – סופגת אנרגיה ורגשות שליליות, מגנה מפני תאונות. מעניקה רוגע, שלווה, סבלנות וסובלנות. טובה לטיפול באלרגיות, חיזוק מערכת הנשימה ומערכת החיסון.
לצ'קרת מקלעת השמש	סיטרין – אמטיסט שרוף – אבן השפע וההצלחה, להגברת בטחון עצמי, יצירתיות, חיזוק אינטלקט וזיכרון, ביטול אנרגיה שלילית, מקדמת אופטימיות, חיזוק יכולת ריפוי טבעית, ממקדת מנטלית, מעודדת יכולת התמדה. מאזנת את האגו ומזרזת קבלת החלטות. מחדדת את יכולת הביטוי ואת התקשורת עם הזולת, טובה לחיזוק קשרים חברתיים. מעניקה תחושת יציבות. טובה לאנשים היפר-אקטיביים, לילדים הסובלים מפחדים בלילה. מחזקת מערכת עיכול, כלי דם ושתן, מנקה כליות, מסייעת לסלק רעלים מהגוף, מקלה על אלרגיות, טובה לכאבי בטן ובעיות עיכול (כולל צרבת).
לצ'קרת מקלעת השמש	טייגר איי – סיוע במימוש שאיפות על ידי זיהוי משאבים אישיים פנימיים, מחזקת את האינטואיציה ואת התקשורת עם "אני הפנימי", מחזקת אומץ לב וביטחון עצמי, מחזקת את יכולת קבלת ההחלטות, מסייעת להשתחרר ממצבי תלות. מספקת הגנה טובה מפני אנרגיות שליליות. טובה לשמירה על הבריאות, חיזוק וריפוי כיס מרה וכבד.
לצ'קרת המין	קרנליאן – מעניקה הגנה ואומץ, כוח ומרץ, שמחה וברכה, מחזקת ביטחון עצמי ומנטרלת ביישנות, מחזקת וממקדת את כושר הריכוז. מחזקת את האנרגיות המיניות ומסייעת בהסדרת המחזור החודשי. אבן טובה לחיזוק הפוריות ולטיפול באין אונות, כאבי גב תחתון, כאבי פרקים. מומלצת לילדים חלשים או עייפים.
לצ'קרת הבסיס	המטייט – מגנה מהשפעות שליליות, מסייעת בהתגברות על דאגות וחרדות. מקרקעת ומחזקת את יכולת העמידות של האדם להתמודד עם מצבים. מחזקת את מחזור הדם (אנמיה, בעיות לב וכלי דם, כאבי מחזור, ניתוחים) וניקויו על ידי הכליות. מומלצת לילדים חלשים או עייפים.

חינוך ילדינו לאחריות על ממלכתם תקל גם עלינו ותקנה להם הרגלים לחיים.

קודם כל – עלינו להיות ריאליים. חדר ילדים לא אמור להיות ולא יהיה מוזיאון. בנוסף, על הבית באופן כללי להוות דוגמא למצב אליו אתם שואפים (מסודר בדרך כלל), אחרת אתם משדרים מסר כפול ולא הוגן.

לילדים יש נטייה טבעית ליהנות מריקון ארגזים וקופסאות, ויצירת בלאגן ככל שאפשר. התנגדויות ההורה בדרך כלל מלבות את צווחות ההנאה שלהם.

מה ניתן לעשות? לתכנן את סביבתם כך שתקל עליהם לשמור על סדר. מדובר בהצבת רהיטים אשר יאפשרו נגישות בהוצאה ובהכנסת חפצים. לדוגמא כוורת לסלסלאות, מדפים פתוחים לספרים ומשחקי קופסא, תיבות פלסטיק עמוקות על גלגלים (שקופות או בהירות יתנו תחושה פתוחה ומרווחת יותר).

סלסלאות וקופסאות מקלות על הוצאת והכנסת צעצועים

אל תעמיסו בובות וכריות על המיטה כך שכל לילה צריך להוריד ולסדר בבוקר – הקלו על כולכם. העדיפו להציב חפצים לקישוט על מדף, ולמשחק במקום נמוך.

בביתנו, המשחקים במגרות ובקופסאות ממיונים לפי נושאים: כלי נגינה, כדורים, מכוניות, בובות וכו'. הדבר מאפשר רענון (איזה קופסא נוציא היום), מקל על מציאת פריט רצוי ועל הסידור היות וברור היכן מקומו. ביום הראשון בו בתי סרבה לסדר את החדר השארתי את הפוגרום כפי שהיה, ולמחרת לא מצאה מקום לשחק ולא את מבוקשה (תוצאה טבעית). מאז לא היה ויכוח.

בנוסף, כאשר הצטרפה בתי הקטנה לאקשן, היה קל מאוד להעיף את כל החלקים הקטנים לתיבה לפני שהזוחלת תכניס לפה, ובו זמנית להוציא לה את המגרה עם מגדל הכוסות, קוביות וכו' להסיח אותה בזמן הסידור. גם היא מהרגע שהבינה כיצד עוזרת לסדר אחריה.

מראש קבענו שבסוף שעת משחק ו/או לפני ארוחת הערב יש לסדר את החדר. לעתים הסידור הוא משחק – כל אחד מופקד על תחום/נושא אחר ויש תחרות, את הכדורים קולעים לקופסתם, ועוד. אגב, אנו מציעות לעזור לסדר לפני לכתנו גם בבתים אחרים.

את משחקי הקופסא אנו מחזירים מייד בסיום המשחק לפני המעבר לדבר הבא – כדי לא לאבד חלקים, כדי לפנות מקום על הרצפה. את פינות הקופסא והקלפים ניתן לחזק בסלוטייפ שקוף. פאזלים השייכים לאותה קופסא מיינו והכנסנו לשקיות נפרדות.

בזמן סיום החדר, באם צריך תזכורת או עידוד פצלו את המשימה לביסים קטנים – במקום "זמן לסדר", אמרו "הכניסי בבקשה את הבובות  לקופסא, המכונית למוסך" וכו'. בעת הסידור הרציני בסופש השבוע (אז יום שלם משחקים יחד) מדי פעם אנו יחד ממיינות מה תורמות למעון לילדים, מה מוסרות לגן, מה מורידים למחסן וכו'.

יש בביתנו מקום קבוע לנעליים, תיק גן ומעיל כך שלא צריכה כל הזמן לאסוף אותם או לשלוח לחפש בבוקר הלחוץ. הרגל זה אשריש גם עם המעבר לבית הספר – מקום לילקוט, מגירה למחברות ומדף לספרים (ואני מניחה שמחברות וספרים נעטוף בקידוד צבעים לפי נושאים).

כחמישית מהתינוקות מאובחנים כסובלים מאטופיק דרמטיטיס, או אסטמה של העור (לרוב מופיעה בקרב ילדים עם רקע של בעיות נשימה ואסטמה, יש רקע גנטי למחלה). ב-80 אחוז מהמקרים המחלה חולפת עד גיל ההתבגרות. לא מדובר במחלה מדבקת או מסוכנת.

אטופיק דרמטיטיס היא מחלה המאופיינת בדלקת כרונית של העור, אשר יכולה להתבטא באקזמה בפנים, בצוואר, בקרקפת, או במקומות אחרים בגוף, לרוב בקפלי הידיים והרגליים. היא מתבטאת ביובש חמור של העור, נגעים אדומים עבים ומחוספסים, גרד המתגבר לרוב בלילה ופוגע באיכות השינה ואיכות החיים. הגרד מחמיר את הפריחה, הפריחה מחריפה את הגירוד, וחוזר חלילה. גרד ממושך על עור מודלק עלול לגרום לזיהום.

אטופיק דרמטיטיס: טיפול

הטיפול הקונבנציונלי כולל טיפול אנטי היסטמיני, ומשחות או קרמים עם מרכיב סטרואידי (קורטיזון) אשר מטפל מהר מאוד ומסייע למנוע זיהום משני.
לעתים גירוי בעור כגון זיהום או פטריה מעוררים את המחלה. במקרים כאלה ניתן לשרות בגיגית לחיטוי (לדוגמא פולידין). התייעצו עם רופא! ייתכן ויש צורך גם במשחה אנטיביוטית לטיפול מקומי.

ההמלצות הבאות אינן במקום טיפול קונבנציונלי אלא טיפול משלים, לעודד החלמה מהירה. המלצות אלו יכולות להוות כטיפול מונע בעונות מעבר בהן יש נטייה למחלה להתפרץ, בשל שינויי מזג האוויר והאלרגנים הנמצאים סביבנו.

אטופיק דרמטיטיס - להחזיר לעור לחות

המלצות להרגעת אטופיק דרמטיטיס:

• חשיפה מוגברת לשמש עלולה להחריף את התפרצות המחלה, הקפידו על שימוש במסנן קרינה.
• חשוב מאוד ללחח את העור היבש, לא רק באזורים המודלקים כדי למנוע התפשטות. מומלץ להשתמש בשמנים או קרמים המכילים שיבולת שועל, קמומיל, קלנדולה, אלו וורה, או שמן זית.
• הימנעו מחימום קיצוני בימי החורף.
• תנו לעור להתאוורר – העדיפו ביגוד מבד טבעי ונושם (כותנה, פשתן), לא צמודים מדי לעור כדי למנוע שפשוף, וכדאי לישון יחפים.
• המעיטו בשימוש בסבון המייבש את העור (ועדיף "סבון ללא סבון").
• לילדים עדיפה טבילה לא ארוכה באמבט על פני מקלחת. ניתן להוסיף למים שיבולת שועל; קמח תפו"א קמח תירס. לאחר שהייה של כמה דקות במים (כדי לאפשר כניסת מים לנקבוביות העור מבלי לסתום אותן), ניתן להוסיף למים שמן או תחליב לחות.
• ביציאה מהמים, נגבו בעדינות והספיגו בעזרת מגבת רכה, יש להימנע משפשוף נמרץ של העור.
• יש מרכיב נפשי להתפרצויות. נסו לברר האם יש גורם המפעיל לחץ רגשי, וטפלו בו.

בנוסף, אם אטופיק דרמטיטיס מוגדרת כאלרגיה, סביר להניח שקל יותר לחזק את מערכת החיסון ולהקל על הגוף להתמודד עם האלרגן, מאשר לנסות לאתר את האלרגן ולהימנע מחשיפה אליו.

מבחינת הרפואה הסינית, יש להימנע ממזונות מחממים:

• לילדים – שוקולד, מזונות מתובלים (קינמון, פלפל, בצל), מזונות מטוגנים, חומרי טעם וריח.
• למבוגרים – גם מזונות חריפים, מזון עתיר חלבונים, גבינות שמנות, חצילים, אלכוהול וקפאין.

לא ניתן לרפא אטופיק דרמטיטיס, אך אפשר להקל על הסימפטומים.
מומלץ לשלב טיפולי רפלקסולוגיה + דיקור סיני להקלה על סטרס, סימפטומים, וחיזוק מערכת החיסון.

לסרטון איך להקל על אלרגיה בעזרת רפלקסולוגיה +

המלצות להתאוששות מהירה לאחר הלידה בעזרת רפלקסולוגיה + חליטות, כל אחד יכול… מה לעשות? לעסות! ניתן לעסות רגליים נקיות ללא שום סיכוך, או להשתמש בקרם או בשמן ריחני – לפי טעם אישי.
להמשך קריאה על חליטות: http://benron.co.il/929
אני מארחת את ענת יערי – יועצת הנקה מוסמכת ומדריכת הכנה ללידה
hhttp://www.anatyaari.co.il/

הדגמה איך לעודד ולהגביר ייצור חלב אם בעזרת רפלקסולוגיה + המלצות של יועצת הנקה.
כל אחד יכול… מה לעשות? לעסות! ניתן לעסות רגליים נקיות ללא שום סיכוך, או להשתמש בקרם או בשמן ריחני – לפי טעם אישי.
אני מארחת את ענת יערי – יועצת הנקה מוסמכת ומדריכת הכנה ללידה
http://www.anatyaari.co.il/

איך לעודד ולהגביר ייצור חלב אם, לישון טוב יותר, ולאזן את המערכת ההורמונלית בעזרת רפלקסולוגיה

המלצה על חליטות (תה צמחים) להתאוששות הגוף אחרי הלידה – חיזוק הרחם, העלאת רמת הברזל, הגברת ייצור חלב אם, הקלה על גזים של התינוק ועוד

מדוע חשוב לפתח משחקי דמיון?

• משחקי דמיון נותנים הזדמנות לילד לבטא רגשות שייתכן והוא נמנע מלשתף – אולי מפחד מההשלכות או מתגובות ההורים.
• יתרה מכך, משחקי דמיון נותנים לילד להתנסות במצבים מהם חשש (כמו ביקור אצל רופא) בסביבה מוגנת ותומכת, כאשר הוא שולט במהלך ובתוצאה. זו הזדמנות לנסות כלים חברתיים שלמד (משא ומתן, שכנוע, ויתור ועוד).
• משחקי דמיון, כמו קריאת ספרים מפתחים אוצר מילים.
• משחקי דמיון עוזרים לשמור על ראש פתוח, ויסייעו בפתרון בעיות גם בעתיד.
  
  

  גרוטאות מסקרנות ומעודדות משחקי דימיון

כיצד  לפתח משחקי דמיון?

• הקריאו לילדכם.  נסו לגוון את נושא הספרים וסיפורים על מנת להעשיר את עולם התוכן של ילדכם. כיצד ילדכם יוכל לדמיין דרקון או צוללת אם לא ראה תמונה שלהם? כאשר מצאתם תחום המעניין אותו במיוחד, הראו לו חומרים נוספים (תמונות במחשב לדוגמא) ועודדו אותו להמציא סוף חלופי לסיפור מוכר.
• הפגינו בעצמכם משחקי דמיון. המציאו לילדכם סיפור (למשל בנסיעה ממושכת ברכב) כדי להדגים את בניית הדמויות והעלילה. אם תבחרו להציב את ילדכם בתור הגיבור –תבטיחו בדרך זו הקשבה, וגם תחזקו את תחושת העצמי שלו. ניתן ומומלץ לשתף אותו בבניית הסיפור ("איזו חיה פגשת ביער? ואיך קראו לדב?"). בשלב מתקדם יותר שחקו בבניית סיפור בחרוזים.

• ילדים בעלי נטייה טבעית לדמיין. הם יכולים לפתח משחק בעזרת אביזרים מכוונים מוכנים (כגון מטבח צעצוע, מטאטא קטן, טלפון צעצוע), בעזרת אביזרים אמיתיים (כלים מהמטבח הביתי, טלפון נייד ישן) או אפילו סתם גרוטאות או אביזרים אשר הופכים בדמיונם לדבר מה אחר (הספה כסיפון אוניה, קופסת קרטון כבית, מגבת כגלימה).
  ניתן לספק באופן אקטיבי ומודע, או אפילו להציע לילדכם לחפש אתכם ולחטט במגרות בבית למצוא משהו שיעניין ואתגר את הדמיון.
  מומלץ לשמור מגירת תחפושות (נעליים ישנות, תיקים, חולצה של אבא, תכשיטים בטיחותיים) או גרוטאות (מצנם ישן, רדיו מקולקל, מצלמה) – דווקא חפצים אמיתיים ישנים לרוב מגרים משחקי דמיון יותר מאשר תחפושות קנויות מגבילות.

  אם אתם מוזמנים להשתתף במשחק ("אנחנו משפחת כלבים, אני אמא כלבלבית ואת הגורה") – שתפו פעולה ותנו להם להוביל. זו בדרך כלל הזדמנות לילדים להתנסות במנהיגות ומשחק תפקידים, וייתכן שאף תופתעו לגלות כיצד ילדכם תופס את תפקיד ההורה או הילד בראשו.
  באם לא הוזמנתם, גם הקשבה סמוייה תיתן לכם הצצה למוח ילדכם.

• הדמיון מתפתח מעצם החשיפה לחדש – ריחות, מראות וצבעים, טעמים, צלילים וחוויות. זאת מכיוון שהדמיון שואב מהמוכר, איזה שהוא עוגן מציאותי ממנו מפליגים. נסו בטיולים המשפחתיים לגוון בחוויות – פעם טבע, פעם חיות, פעם עיר עתיקה. בכל מקוום הדגישו את השונה והחדש, וכדאי לצלם כדי לחזור להיזכר בחוויה דרך התמונות.

• עודדו את ילדכם להתנסות בסוגים וחומרים שונים ביצירות האומנות שמכין בבית. בקשו ממנו להסביר מה יצר, למה בחר את החומרים/הצבעים שבחר ועוד.

• עודדו את אהבת הילדים הטבעית למוזיקה. תנו לילדכם להתנסות בכלי נגינה אמיתיים, צעצוע או מאולתרים (רעשנים שהוכנו מאורז או עדשים בתוך בקבוק מים, או סתם סיר וכף עץ). אפשר לשתף אח בכור בהכנת רעשנים שיפיקו צלילים שונים לאחיו הצעיר (שימוש בגליל נייר טואלט ישן, בקבוקים מגדלים שונים מפלסטיק; אורז, עדשים, שועית למילוי).
  חישפו את ילדכם לסגנונות מוזיקליים שונים, עצרו ליד נגני רחוב והכירו לו את הכלי, עודדו אותו לשיר שיר מוכר או להמציא מילים חדשות לשיר אהוב.

• הגבילו את זמן המסך של ילדכם  – הדבר מספק מימד ויזואלי ואינו תורם לפיתוח הדמיון יותר מדי…

תנו לילדכם ליהנות, ותיהנו איתו גם אתם!