פעם, כשקראתן לי קוסמת,
והודיתן לי על שעזרתי לכן או הקלתי עלייכן,
הסמקתי, צנועה ונבוכה,
הסברתי שזה לא אני,
והודיתי לאיזה כוח עליון כלשהוא,
גדול מאיתנו,
שעזר לכן והקל עליכן.
היום, כשאתן קוראת לי קוסמת,
אני מחייכת בהוקרה והכרה,
ומודה לכן,
שנותנות לי לטפל בכן,
סומכות עלי ונותנות לי לראות באמת אותכן,
מאפשרת מקום בינינו בו הקסם מתרחש,
כשמשהו משתחרר ומתאוורר,
הלב נפתח, והכאב נחלש.
בזכות המקום הזה,
אני כל כך אוהבת את העבודה שלי,
וכל כך אוהבת אותכן.